מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
האשה היא הבית!
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
תדמית
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
טבעי שזו את
היום המסוגל לשידוכים
שם משפחה בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
מסר לבעל היקר!
שורה אחת בכתובה
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
לבוש צנוע
מי חייב?
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
שמות שיש בהם שם ה'
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הבטחת הקב"ה לאשה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
וידוי ביום החופה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
סוד הכרבולת - סוד כמוס
במי תלויה פרנסת הבית?
טיפוח החן
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
חופה לפני השקיעה
בין האירוסין לחתונה
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הרשמה לשידוכים לחרדים
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים תהליך פרימיטיבי?
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
שבת - היום השביעי
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
בחור ובעולת עצמו
השתתפות בשבת חתן
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
סעודה שלישית
קביעת חתונה בשנת האבל
צדקתך
שמחת הלב
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מעט מדיני אבלות בנישואין
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
איסור שינוי מנהג
השתתפות בחתונה
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
פסק זמן של התבוננות
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
תפילה בציבור
המערערים
בחור ובעולה מאחר
"ואברהם זקן"
מה לך נרדם
מחלל שבת
כיבוד לקהל
גדולי רבני אשכנז
רודף שלום...!
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
מנהיגות
שני שמות עריסה
הכל לפי הענין
'דחזו ליכי'
מסר לרעיה יקרה!
שני שמות יהודי וגויי
עזר כנגדו
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
"לא טוב היות האדם לבדו"
אומנות הקבלה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
עצות והנהגות טובות לאשה
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
צילומים
טעות בשם
נשיאת חן
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
אהבה דווקא לאחר הנישואין
נוסח החתן
התנגדות לכתיבת שם האב
שינויים בשם- כתובה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שם נוסף לאבא
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
גיל נישואי הבת
יום החופה - מחילת עוונות
התערבות ההורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
לא זכו
בת עם הארץ
דעת תורה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
בושה ובזיון מצד ההורים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
התנגדות הורים בנישואין
בחירת שידוך - תפילה
יציאה לחוץ לארץ
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
תבנית מוגדרת
יראת השמים של המשודך
בררנות יתר
בן תורה
פגישה מוקדמת
הוא לא בן אדם
צביעת השיער
קבלת רשות
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
הזמנת קרוב שנפטר
התנגדות ההורים לגיורת
בדיקת שמות החתן והכלה
אופן ההיתר לברר
שידוכים מיוחדים שמות שווים
שני אחים לשתי אחיות
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
לשון הרע ורכילות
אח צעיר לפני אח גדול
חשיבות העזרה לזוג
הוחלפו הכתובות
העיקר שתהיה ברכה
איסור נגיעה במשודכ/ת
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
ענוה
"הצעת נישואין"
שבירת צלחת
בין האירוסין לחתונה
הטבעת בידו
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
מספר הפגישות
לא לבייש בת ישראל
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
גם היהלום קטן הוא
בירור על המשודך
קנין
הנהגת הפגישות
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
חלוקת סיגריות
קודם יראת שמים
חגיגת השידוכים [וורט]
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
שבוע קודם החופה
כתיבת התנאים
הליכות והנהגות
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
מידע בעייתי על המשודכים
אל תלחץ
חתונה בימי העומר
תמונות משפחתיות
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
האירוסין במקורות
האירוסין כיום
בעל תשובה
מתנות
מצוה גדולה
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
שידוכים לחרדים
תעניות
זמן התשלום
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חֵ נָ ה
תיבה תלויה
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אופן המחיקה
מוצאי שבת
איך מוצאים את האישה הנכונה
הגעה לאולם
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
שידוך לזוג שאינם שומרים
זמן מילוי הכתובה
מקום הקיום
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
החוט המשולש - תשלום השדכנות
בנחת ומתינות
אין להקל
ברכות בפני פריצות
הפרדה
יין לבן
באור ברכת האירוסין
טעימת הכוס
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
קיום לתיקון
מנין עשרה
שתיקה
גר צדק
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
תאריך לועזי
"אשת חבר הקני"
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
אפר בראש החתן
אבן טובה
בין המצרים
שבע ברכות בבית האבל
תיקון לאחר החתימות
שבת קודש
סוגריים
מהתורה או מדברי חכמים
מילוי חלל - טיוט
סימן טוב
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חודש אלול
ימי העומר
הכלה
חול המועד
תיקון בתאריך מוקדם
יין אמיתי
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
נוסח הקיום
חול המועד
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
טבעת לאיש
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
כולם עומדים
הגבהת הכלה
אחיזה בימין
הרי את מקודשת
ידיעת הסכום
קריאת התורף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
להתעטף בציצית
ביאור שבע ברכות הנישואין
חלוקת הברכות
אחיזה בימין
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
התרפאה המשפחה
שם המשפחה - כלה גרושה
ברכת חתנים בעשרה
פרישת הטלית
קנין כספו
השבועה בכתובה מקורות טהורים
העדים - לא קרובי משפחה
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
עטיפת הכוס
הכרת החתן והכלה
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
ניגון הברכות
זריקת סוכריות?!
סמוכים לעד לעולם
הכתובה
שני העדים
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
כלה גרושה
טבעת הקידושין
תחת כיפת השמים
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שבירת כוס - זכר לחורבן
חתן וכלה בשמחה אחרת
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
יכירו וידעו
חופה בבית כנסת
ברכת שהחיינו
ליווי החתן והכלה
שבת חתן - בית מלון
כולם עומדים
חתימת החתן
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
החופה - הפרדה בחופה
שתי כוסות
תענית אסתר
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
מילויים שונים - כלה בעולה
בגדי כבוד
ממהר ללכת
שותפות בחנות
גילוח ותספורת
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
זכוכית
לא לדבר
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
לא ברבים
ישיבה מעורבת
כבוד הבריות
בכל החתונות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
חדר יחוד - בני ספרד
בני אשכנז
עדי יחוד
לא לשם יחוד
עשיית מלאכה
הקידושין - האשה נקנית
חופת נידה - דחיית חתונה
מעשה הקנין
ארבע תעניות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
"מנהג" אותיות "גהנם"
'מצוה טאנץ' בזמנם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
טעם הקנין
החתן עם הכלה יד ביד
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שכח טבעת
מזיגת הכוס
ללא אבנט
החתן דומה למלך
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הברכה הגדולה ביותר
איסור נגיעה
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
שבע ברכות
ירידת הדורות
צילום אחיזת הכתובה
כיסוי פני הכלה
הפרדה מליאה
בקול רם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
לא אכל כזית
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
יסודתו בהררי קודש
העליה לתורה
"תהיה לה ישועה גדולה"
קבלת היסורים בשמחה
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
ה. השבועה בקהילות מרוקו
יבואו טהורים
שווה פרוטה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
הכל נשאר במשפחה
שבע ברכות בליל הסדר
שבע ברכות בסוכה
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
הכל בסדר, הכל טוב...
תעודה משלמה המלך
חינוך במחשבה תחילה
לדבר אל הרובד הגבוה
"אין כמו התורה!"
העצבות היא בידי האדם
"חכם לב" = רצון!
איפה מגיע כח הרצון?
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
חבל להפסיד תורה של רבים
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
אין טעויות
העצבות היא בידי האדם
שבע ברכות עד השקיעה
חכמה זו יראת שמים
החתן והכלה יצאו
"אשר ברא" עם בני ביתו
החתן קובע
הסרת הכפפה
מחיצה
מנהג חוץ לארץ
ספר התורה ממקום למקום
החתן בוצע
כזית פת לחתן ולכלה
ברכת חתנים
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה אכלו פת
ספרדי אצל חתן אשכנזי
לא ידעו ולא יבינו
השתתפות החתן והכלה
עורו ישנים משינתכם
התנאים לשבע ברכות
המברך אוכל פת
מלאכה. וידוי.
פסוקים ומאמרים
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
הרהור תשובה
הכאה על השולחן
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
ז. נוסח השבועה
שבעה מלאים
כולכם חייבים בכבודי
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
מחיאות כפיים
קריאת התנאים:
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
ח. ביאור הנוסח
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
לשאול עצת המורה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
חופה ביום ויחוד בלילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
שכר שדכנות
שם ומשפחה
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ראשית עריסותיכם...
תמונת הכלה
ריקודים מעורבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
החתימות - שם ברור
רצון הצדדים
יחוס
איסור הסתכלות בכלה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
כסף שדכנות
ביאור נוסח הכתובה
אשפה שהיא זכות
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
שלא לעשות שידוך לשם כסף
לשכת עבודה או בית מדרש?
תורת חסד על לשונה
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
חכמת לב
ט. צורת השבועה
אשת חיל עטרת בעלה
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מיהו עבד נאמן?
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
יא. טענות המערערים על השבועה
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
יב. תשובה למערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
גדול כח הרצון
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
סוף דבר:
הלימוד משליחות אליעזר:
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
26/06/2024
64

שכר שדכנות: כשיש יותר משדכן אחד 

א. שדכן שהתחיל והשתדל בשידוך ונפסק הדבר,
ואח״ב בא שדכן אחר והתחיל עוד הפעם ונגמר הדבר,
צרך לשלם להראשון כפי שומת מורה הוראה
א). והדרך הנכון לחלקה לג׳ חלקים, מתחיל,
אמצעי והגומר ב).

א) כ״כ בהגהות חכמת שלמה חר״מ סי׳ קפ׳׳ה,
שכן דרכן האנשים רק אחר הרבות דברים מסכים לקרב הדבר,
א״כ אף שהראשון לא יוכל לגמור הדבר,
מ״מ הוקל אצל השני להשוותם בטירחא מועטת,
לכן צריך ליתן לו כפי אשר ישוו הבי״ד כמה הי׳ שוה טירחתו עיי״ש.

ב) שו״ת שב יעקב סי׳ י׳׳ג, וכ״כ שו״ת נוב׳׳י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו,
ערוה״ש סי׳ קפ׳׳ה סי׳׳ב ושו״ת מהרי׳׳ל דיסקין סי׳ קצ׳׳ו,
והיות שקשה לברר בדיוק מי נקרא אמצעי ומי נקרא גומר,
לכן ראוי להתפשר ביניהם ע״י הוראת חכם,
וכ״כ שו׳׳ת בצל החכמה ח׳׳ג סי׳ ע׳׳ד.

וראה פל׳׳ו אות א׳.

וכ״כ לקוטי שושנים מערכת שי״ן אות ז׳ בשם שו״ת שב יעקב הנ״ל,
הובא דבריו בספר ברכת אהרן על מסכת ברכות מערכת ט״ז אות ד,
וכתב שם דעל כן אין מחויבין לתת להמתחיל חלק כפי המנהג,
רק היכי שהוא היה הממציא של השידוך הלז,
ועל ידו נתגלה הדבר באופן שאפשר לומר שאילו לא
היה הוא המתחיל והמעורר לזה לא היה עולה
על דעת אחרים על דבר שידוך הזה,
אז אמנם מגיע לו חלק מהשדכנות כפי מנהג,
מה שאין כן אם הגומר נתעורר מעצמו לאותו שידוך,
וסובר לפי דעתו שהוא היה הראשון,
וניכר לבית דין שאמת בפיו,
בכגון דא אין לתת להמתחיל חלקו,
כיון שלא עשה שום פעולה טובה אצל הדבר ההוא,
הואיל שהבעל דין לא נתרצו על ידו,
ואילו לא בא השדכן הגומר לא היה נגמר הדבר,
והיה נשתקע, וזה הגומר הלא בא מעצמו,
ולא ידע שום דבר מהמתחיל,
על כן אין שום טעם ליתן לו חלק מהשדכנות כיון
שלא פעל מאומה,
ולא תקנו להם שכירות בחנם עיין שם.

ב.שדכן שהתחיל הדבר ולולי הצעתו לא הי׳ הדבר יובל לבוא לידי גמר,
מחויב ליתן להמתחיל שליש ג).

ג בכל ספק יש לעשות פשרה בין השדכנים ד).

ד. הציע שידוך לאחד מהצדדים,
והמחותן עצמו או ע״י שליח מסר למחותן השני,
מגיע להשדכן רק חצי שדכנות ה).

ה. זה הכלל. מי שעשה פעולה לקרב הדבר אפילו
כשהראשון כבר קירב שני הצדדים לדבר השידוך,
ואלמלא הוא לא הי׳ הדבר בא לידי גמר או אפי׳ בא רק אחר זמן מרובה,
יש לו תביעה על חלק שדכנות, לכן יש לפשר עמו ו).

ו) ב״ב שו״ת שב יעקב הנ״ל הובא בפת״ש סי׳ קפ״ה,
שו״ת נוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו, הגהות ח״ס חו״מ סי׳ פ״ז סל׳׳ט,
שו״ת ר׳ טיאה ווייל סי׳ ע/ עיר ש״י חו״מ סי׳ קפ׳׳ה,
משפט שלום (למהרש״ם> שם, שו״ת לבושי מרדכי ח״כ חו״מ סי׳ ט״ז,
שו״ת מהר״ש ענגיל ח״ג סי׳ ט״ו,
שו״ת מהרש״ג ח״ג סי׳ ק״ג ושו״ת אגרות משה חו״מ ח״ב סי׳ מ״ט,
וראה באות ו.

ד) שו״ת הדי כשמים ח״ב סי׳ פ״ד,
כי בענינים כאלו שאין להם יסוד בגט׳ אין בידיגו למצא
עומק הדין ולהתחקות על שורש ההלכה.

ה) שו״ת בצל החכמה ח״ג סי׳ י׳ ופתחי חושן פי״ד סק״י.
 עדוה״ש סי׳ קפ״ה סי״ב כתב כשרבים
הם השדכנים אין בזה דינים קבועים,
ובתקנות נמצא דרק המתחיל והגומר יקחו, והאמצעי ולא כלום,
דמדינא רק המתחיל והגומר העיקר, דהמתחיל שהציע הדבר,
והגומר גומרו, ע״כ ראוים לבא על שכרם, אבל האמצעי מה עשה,
מ״מ נהוג עלמא ליתן קצת חלק גם לאמצעי,
ולהמתחיל נקרא מי שהציע השידוך מה שלא ידעו
אי לא עלה על דעת הצדדים להתקשר ואפילו לא עסק בפרטים,
אבל כלא׳׳ה לא הוי גם מתחיל,
אם לא שנכנס בפרטים ובאיזה מהפרטים עשה

ו. ביקש מחבירו לנסות את הבחור אם הוא בר הכי ועי״ז נגמר השידוך,
אין עליו תביעת ממון עבור זה,
שאין זה רק מסייע ולא שם גומר ז),
אבל במקום שהמנהג ליתן איזה שכר על זה,
יש ליהן כפי ראות עיני המורה ח).

ז. אם השדכן הציע השידוך ונתקבל ההצעה,
אך הצדדים חושבים שכדאי לחכות אולי יציע להם
שידוך יותר טוב או שאין זה לפי כבודם לקבל מהשדכן הזה
כגון שהוא עדיין צעיר לימים וכדומה,
ואח״ב בא שדכן שני והציע אותו שידוך,
אם באמת נתקבל ההצעה מן הראשון צריכין לשלם לו שליש,
אבל אם הראשון לא עשה פעולה ולא נתקבלה הצעתו כלל,
ורק כשהציע השני נתקבלה ההצעה והשני גם גמרו,
השוואה ביניהם ואף שהי׳ אח״כ גומר מ״מ נקרא מתחיל,
ואם גם אחד מפרטיו לא נתקיים לא הוי מתחיל כלל,
וראוי לכל ירא אלקים כשאחד מציע לפניו שידוך שיכול לגמור העני
 שלא יכניס אחר בזה, אפילו אוהבו וקרובו,
אם לא שרואה שעי״ז בלבד לא יוגמר השידוך,
ועכ״ז אם הכניס אף שלא עשה כראוי אין להשדכן תביעה עליו,
ובדרך כלל א״א להיות דינים קבועים בזה,
והדיינים למראה עיניהם והבנת לבם ישפטו בצדק עכ״ל.

ז) שו״ת מהרש״ג ח״ג חו״מ סי׳ ק״ד ושו״ת פרח מטה אהרן סי׳ ק״ג,
וז״ל אין זה ענין לשדכנות, 
כי לא היה שם שום טענת ממון,
וגם אצל החתן לא היה צריך לפעול כלום איזה השתנות,
כי הוא היה מרוצה,
וגם לא היה יודע מזה שבאים לתהות על קנקנו,
כי דרך הסרסור הוא אם שולחו המוכר שיראה שיעשה לו פעולה אצל הלוקח,
או שיחפש לו איזה לוקח לסחורה,
או אם הלוקח שולחו אצל המוכר שיעשה לו פעולה אצל המוכר שימכור לו,
אבל כאן הלוקח שלח לראות אם הסחורה טובה,
וצריך הלוקח לשלם לו שכר שליחותו, אבל אין זה ענין שדכנות,
וכי נאמר אם ילך אצל חכם וישאל ממנו עצה אם לעשות השידוך,
והשידוך נגמר על פי דיבורו, הכי נאמר שיש לו שדכנות עיי״ש.

ח) שו״ת מהרש״ג שם שבענינים אלו הולכין אחר מנהג העולם עיי״ש.
י נחשב כאילו עשה השני הכל וא״צ לשלם להראשון ט),
ומ״מ יש לפשר עמו י),

ט) דהנה רמ׳׳א בחו״מ סי׳ קפ״ה סעיף ר כתב,
ראובן היה לו בית למכור .

ובא שמעון וסרסר למכרו ללוי
 ואמר ראובן שלוי שונאו ואינו רוצה למכור לו,
ואח״כ מכרו ללוי על ידי אחר,
חייב ליתן לשמעון סרסרותו.

והנה דברי רמ״א הללו לקוחים מדברי הרא״ש בתשובה כלל ק״ה והובא בכ״י שם.

וכתב בשו״ת נוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו ואמנם בדברי הרא״ש לא
הוזכרו שמכרו על ידי אחר,
וזה לשון הרא׳׳ש שם וששאלתם על שמעון שהיה סרסור
לראובן למכור ביתו והלך אצל לוי ונתרצה לקנותו,
ושוב לא אכה ראוכן למכור ללוי כי אמר כי היה שונאו ומכרז לאחר,
ועתה תובע הסרסור דמי סרסרותו מראובן.

לא ידענו במה נתחייב ראובן לו מעותיו אף שכועה
אין כאן וכר ולא רצה למכרו בטלה סרסרותו וכר,
כי זה פשוט שהסרסור והשדכנים אם נגמר הדבר בלא סרסור אין 
המוכר נותן כלום,
ידאי אם אחר שאמר לו הסרסור שלוי רוצה לקנותו ואמר
שלוי שונאו ולא רצה למכרו לו ואח״ב מכרו ללוי זה וראי
היה רמאי וצריך ליתן לו שכרו ו כי׳ עיין בתשובת הרא״ש וגם בב׳׳י.

'ואמינא שמה שהוסיף דמ״א שמכרו ע״' אחר,
יש לדון על זה דבשלמא אם מכרו אח״כ ללוי בלי שום
סרסור שפיר מוכח שברמאות דחאו להסרסור במה שאמר לו שלוי שונאו,
כי מה נולד אח״כ שגרס הסרת השנאה או מה נתחדש אח״כ.

דבר ששינה דעתו למכור למי שלא רצה למכור,
אבל אם מכרו אח״ב ללוי ע״י סרסור אחר יוכל להיות שהסרסור
החדש הטעים לו טעמים נכונים שלא יעכב
המכר עבור השנאה וחידש לו טעמים המטים הלב מה
שלא הטעים ראשון ואין כאן הוכחה על רמאות,
וגם צריך להיות שהסרסור כבד גמר דמי המכר ובאותן הדמים מכר,
ולכן ודאי רמאות יש בדבר.

ואמנם נלענ׳׳ד שגם רמ״א שכתב שמכרו ע׳׳י אחר שחייב ליתן לשמעון סרסרותו,
כוונתו כפי חלקו שלא תאמר כיון שמתחלה לא גבנסו
דברי הסרסור באזני הסוחר שוב אין לו שום זכות להסרסור,
קמ׳׳ל הרמ׳׳א^שלא איבד זכותו עיי״ש.

מבואר דאפי׳ אס באמת לא נכנסו דברי השדכן הראשון להצדדים,
אפ׳׳ה קיי׳׳ל דלא איכד זכותו.

אך כשו״ת שב יעקב חו״מ סי׳ כ״ג כתב באחד שהציע שידוך לאבי הבת,
ולא נכנסו דבריו באזניו, מחמת כי הבחור שהציעו לו,
לא הי׳ בן תורה׳ ואבי הבת רצה לקחת לבתו רק בן תורה,
ולאחר חצי שנה שמדעת עצמו עלה ברעיונו אותו השידוך,
אותו השני הלך והציע אותו השידוך לאבי הבת,
ושוב קבל השני אותה התשובה, שרוצה רק בן תורה,
אמנם השני השפיע על הסבא שיורה לבנו שישדך בתו
עם אותו בחור בהטעימו טובת השידוך,
ונגמר השידוך ע״י השני.

והראשון תובע שליש בתור מתחיל׳ עפ׳׳י הרמ׳׳א שפסק
שראובן חייב לתת לשמעון סרסרותו,
אעפ׳׳י שראובן לא קבל דבריו.

והשני דוחה דבריו בטענה כי ראובן נהג ברמאות לפיכך
חייב ראובן לתת לו סרסרות,
מה שאין כן בעובדא דהשידוך אבי הבת לא נהג ברמאות אלא כפיו כן לבו,
לא הי׳ מוכן לקחת חתן עבור בתו רק בן תורה,
אלא שהשני שינה דעתו כי השפיע על אביו שיכריחו לכך.

ופסק השב יעקב כיון שהמתחיל לא עשה שום פעולה טובה אצל הדבר הזה,
הואיל והבע״ד לא הי׳ מרוצה,
ואילולי השני הי׳ נשתקע הדבר,
והשני בא מעצמו ולא ידע שום דבר מהמתחיל כלל,
א״כ לא ידעתי שום טעם ליתן לו דבר,
דודאי הראשונים לא תקנו לתת שכר בחנם אם לא פעל שום דבר,
ודאי אם הבע״ד מרוצה לדברי המתחיל רק המניעה היתה
שהמתחיל לא הלך לגמור איזה דבר,
משום דאפשר אי לא היו נכנסים דברי המתחיל באזני הבע׳׳ד
שהתרצה לדבר הזה לא היו הגומרים לבד יכולין לגמור אח״כ הדבר,
משא׳׳כ אם דברי המתחיל לא נכנסו לאזני הבע״ד
בלי רמאות א״כ לא פעל שום דבר עכ׳׳ד.

וצ׳׳ע שלא הביא דברי הרא׳׳ש והרמ״א סי׳ קפ״ה ס״ז דיש לחייב 
את 'הראשון לשלם לשדכן סרסרותו.

אולם המעיין בשב יעקב יראה שהרגיש
 דיש לחלק בזה בין עובדא דידי׳ שבתום לב דחה
את הראשון בלי שום רמאות,
משא״כ בעובדא ז־הרא׳׳ש,
קבל בעל השב יעקב את הטענה של השני שראובן שדחה
את שמעון בטענה שלוי הוא שונאו ואינו רוצה למכור לו,
הי׳ בזה רק רמאות, כלומר שבלבו כן קבל ההצעה והסכים למכור ללוי,
אלא שרצה להפטר משמעון שלא יצטרך לשלם לו דמי סרסור.

ובשו׳׳ת הרא׳׳ש מובא עובדא זו שהלך ראובן בעצמו אל לוי ומכר לו י הבית,
הרי שבודאי מגיע לשמעון דמי סרסור שהרי רק על פי הצעתו נגמר המקח.

והרמ״א שמשנה העובדא וכותב והלך ראובן ומכר ללוי על ידי אחר,
גם כן אפשר לומר שראובן הוא שהכניס אחר ברצונו לסלק ברמאות את שמעון,
אבל על ידי שמעון נתגלגל הדבר ובאו לידי גמר על ידי השני,

ח. אם היו שני שדכנים, ואחד מהשדבנים מוותר על חלקו,
אין זה נוגע לשני כלל, אלא הוא גובה חלקו המגיע לו יא).

ט. כשבא שדכן ומציע שידוך שכבר הציע שדכן אחר,
אינם רשאים לגמור השידוך על ידו,
וצריכים לחזור לשדכן הראשון יב),
אבל אם חושב אחד מן הצדדים ששדכן השני יותר מוכשר
או שמא השני יקלקל רשאים לגמור השידוך על ידו,
רק כשיגמר הדבר צריך לפשר עם הראשון יג).

אבל באמת כן נכנסו דבריו של שמעון באזני ראובן,
ולפיכך לא הפסיד סרסרותו.

ולפ׳׳ז אם הראשון גורם שיתקבלו השידוך
אע״פ שנפסק הענין והשני התחילו עוד הפעם וגמרו,
אפ״ה ביון דסו״ס הראשון גורם לזה שיכנסו הדכר להצדדים,
לכן מגיע להראשון חלק שליש.

י) כיון דמדברי הנוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו מוכח שאפ״ה מגיע להראשון,
לכן יש לפשר עמו, וכן מורין בי מדרשא.

וכ׳׳ב שו׳׳ת לבוש מרדכי (אפשטיין) סי״ ע׳׳ח
שאחד הציע שידוך ובא שגי וגמרו שאין מגיע להראשון,
וז׳׳ל היכא דלאו בידו לא אמרינן שהוא התחייב לזה,
נמצא דאימתי אמרינן בפועל שהתחיל במלאכה שהוא התחייב .

בזה כדין בעלים י כאמירה לעשות, דוקא בדבר שבידו,
אבל בדבר שאין בידו לא הר כלל מה שהתחיל התחייבות,
ואם יחזור בו אף בקבלן יוכל לחזור בו,
דהיבא דלאו בידו לא הוי ההתחייבות,
וממילא כיון שהוא לא התחייב אף הנותן לא התחייב,
נמצא היכא דהוא סרסור או שדכן שהוא דבר שלא בידו,
לא שייך כלל לומר שמה שהתחיל במלאכה היא התחייבות
ובזה הכל יכולים לחזור בהן׳ אלא דצריך רק לשלם לו שכר פעולתו,
א״כ מה שהוא התחיל זה צריך לשלם ולא יותר עיי׳׳ש.

יא) הדרת קודש (נשואין׳ להגרצ׳׳פ פראנק),
סי׳ מ״א אות י׳.

יב) כ״כ פתחי חושן שכירות פי״ד סק׳׳י.

יג) כן יש ללמוד מדברי הגהות חכמת שלמה .
סי׳ קפ״ה ס״ו, דאף שידע י. 
שדכן שהציע שידוך ולא הועיל ורק עי״ז נודע לחבירו שיש כאן אחד הזקוק לשידוך,
והציע השידוך לאחר,
אין לו להשדכן הראשון כלום יי),
ולכהחלה יש לפשר עם שדכן הראשון כיון שסו״ם נגרם י שע״י הצעתו נתעורר הדבר טו).

יא. שדכן שהציע שידוך לאחד ובינתים פגש השדכן
באיש שרוצה ליתן לו מעות יותר והציע לו אותו השידוך ונתבטל הראשון,
ובינתים לא הצליח השדכן,
אך הורי המזור הראשון עם הודי הכלה נתרצו ביניהם להתקשר 
בזה השידוך והחליטו להמשיך בעצמם את הפגישות ונגמר השידוך,
אק לו לשדכן הראשון אלא לכל היותר רק שליש כדין מתחיל טי).

השני מהראשון,
מ״מ כיון שבלא הראשון הי׳ צריך להשתדל טרחא יתירה
להשוותם אחר שהיו רחוקים זה מזה,
א״כ הוי מסייע להשני וצריך ליתן להראשון כפי אשר יושת לו הבי״ד עיי״ש.

יד) ע״פ שו״ת חוט השני סי׳ ג׳ ופת״ש אה״ע סי׳ ג׳ סקט׳׳ז.

טו) כ״כ ספר משפט שלום חו״מ סי׳ קפ׳׳ה,
שאם הציעו שידוך לצד אחד והם עשו שידוך אחר,
ואח׳׳ב התבטל השידוך השני ועשו את השידוך שהציע הראשון,
שבספר שו״ת יהושע אהע״ז סי׳ ס״ו כתב שהואיל ־
ונתבטלה ההצעה הראשונה ע״י השידוך האחר שנעשה,
אין לשדכן הראשון כלום,
אלא שסיים במשפט שלום שעכ׳׳פ ראוי לפשר ובפרט בשידוך שקשה לזווג זיווגים,
ולכן למרות שלא הועילה עצתו של השדכן בראשונה,
עכ״ז יכול להיות כי לולא שהתחיל הוא להציע
את הדבר לא היה נשמע למשודכים כאשר השני הציע.

 או אחר שהתעורר להציע שוב את הדבר,
 לכן יש לפשר עיי״ש.

לכך תלוי כל דבר בשיקול הדעת, אם נגרם הנאה מחמת הצעת הראשון.

טז) כן נראה דהנה יסוד תשלומי שדכן הוא עבור מה שמקשר הצדדים
ומסדר הפגישות והתחייבות שני הצדדים,
וא״כ בנ״ד הרי השדכן הראשון הפסיק ע״י שהציע אותו השידוך לאדם אחר,
וא״כ אף שנמשכו הפעולות הצריכות,
זה" עשו הבעלי דבר והאיך שייך לקרותו שגומר השידוך כיון יכ.

שדכן אחד הציע שידוך לאמו של החתן,
ואותו השידוך הציע שרכן אחר אח״ב לאבי החתן,
עוד בטרם שאמו של החתן הספיקה לדבר עם בעלה אורות
הצעה שהציע השדכן הראשון, השדכן הראשון זכה,
ואם שניהם המשיכו ביחד להשתדל והם ביחד גמרו השידוך
אז מגיע לשרק השני שליש ולשדכן הראשון שגי שליש,
אמנם נכון שהשדכן הראשון יוותר חלק גם בעד ההתחלה
לשדכן השני לצאת ידי שמים יז),
שעשה פעולה לבטל הצעתו,
לכן כודאי אין דינו כשדכן,
אלא כיון שסו״ם על ידו נודע השידוך דיגו כמתחיל,
הגם שאפשר לומר שגרע ממתחיל דשם עשה רק התחלה ולא הצליח לגמור,
משא׳׳ב הכא עשה פעולה לבטל השידיד ע״י שהציע לאדם
אחר והוי במחילה מצד השדכן,
לכן יש להתפשר עמו ליתן איזה סכום בפי הוראת ת׳׳ח.

יז). שו״ת הליכות ישראל סי׳ ס״ב דכיון שאשתו כגופו וכשהיא מקבלת הצעה עבור
בנה הרי הקבלה בכדי למסור לבעלה וכאילו גם בעלה כבר שמע ע״ד הצעה,
והשדכן השני לא חידש כלום.

מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים שצו'-ת'


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=