מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
אומנות הקבלה
שורה אחת בכתובה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
הבטחת הקב"ה לאשה
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
תדמית
היום המסוגל לשידוכים
שינויים בשם- כתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
הזמנת רחוקים מתורה
"לא טוב היות האדם לבדו"
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה היא הבית!
מסר לבעל היקר!
וידוי ביום החופה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
עצות והנהגות טובות לאשה
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
חופה לפני השקיעה
טעם התקנה
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
בחור ובעולה מאחר
בחור ובעולת עצמו
התרפאה המשפחה
הסבא עם הכלה יד ביד
שבע ברכות בבית האבל
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
קביעת חתונה בשנת האבל
השתתפות בחתונה
נוסח החתן
ח. ביאור הנוסח
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
נשיאת חן
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
השתתפות בשבת חתן
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
בין האירוסין לחתונה
חוץ לארץ
מרוקו
המערערים
איסור שינוי מנהג
ספר התורה ממקום למקום
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
פסק זמן של התבוננות
שמחת הלב
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
שבת - היום השביעי
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
עליית החתן לתורה
לא ידעו ולא יבינו
בחור ואלמנה
מחלל שבת
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
שם נוסף לאבא
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
עזר כנגדו
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
שני שמות עריסה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
'דחזו ליכי'
רודף שלום...!
שני שמות יהודי וגויי
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הכל לפי הענין
במי תלויה פרנסת הבית?
צילומים
מסר לרעיה יקרה!
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
במה קונה איש את אישתו?
התנגדות לכתיבת שם האב
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
אהבה דווקא לאחר הנישואין
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
מנהיגות
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
אב מאמץ
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שם משפחה בכתובה
יציאה לחוץ לארץ
קבלת רשות
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
בן תורה
הוא לא בן אדם
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
התערבות ההורים
בחירת שידוך - תפילה
התנגדות ההורים לגיורת
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
בדיקת שמות החתן והכלה
דעת תורה
תבנית מוגדרת
פגישה מוקדמת
ענוה
מידע בעייתי על המשודכים
גיל נישואי הבת
שני אחים לשתי אחיות
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
תאריכים מסויימים
אין להקל
התנגדות הורים בנישואין
סיום הש"ס / לישא אשה ?
שידוכים מיוחדים שמות שווים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
שינויים בנוסח
אח צעיר לפני אח גדול
בררנות יתר
בושה ובזיון מצד ההורים
צביעת השיער
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
אופן ההיתר לברר
הוצאות מיותרות
הוחלפו הכתובות
חשיבות העזרה לזוג
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
בושם בזמן פגישה
בין האירוסין לחתונה
העיקר שתהיה ברכה
תמונות משפחתיות
לשון הרע ורכילות
מקום הפגישות
יראת השמים של המשודך
חתימת השטר
כספי מעשר
אל תלחץ
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
קנין כספו
דעה משובשת?!
גר צדק
כתיבת התנאים
גם היהלום קטן הוא
הגינות ויושר בקנין
שבוע קודם החופה
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
שבירת צלחת
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חֵ נָ ה
מתנות
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
זריזות במועד הנישואין
שבת קודש
מוצאי שבת
תעניות
חתונה בימי העומר
תיקון לאחר החתימות
חתונה בבין המצרים
שידוך לזוג שאינם שומרים
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
תפילין רבנו תם
סימן טוב
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אופן המחיקה
קיום לתיקון
נוסח הקיום
צילומים בקדושה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
איך מוצאים את האישה הנכונה
הגעה לאולם
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
ערב שבת
זמן התשלום
שידוכים לחרדים
תיקון בתאריך מוקדם
בנחת ומתינות
בעל תשובה
אפר בראש החתן
טעימת הכוס
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
מקום הקיום
רק אין יראת שמים
ברכות בפני פריצות
פסוקים ומאמרים
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
לבוש צנוע
שידוכים לדתיים
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מיקום החתן והכלה בחופה
"אל תטוש תורת אמך"
יין אמיתי
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
סוגריים
החוט המשולש - תשלום השדכנות
מילוי חלל - טיוט
דמי שדכנות בחסד
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חול המועד
ימי העומר
בין המצרים
יין לבן
מהתורה או מדברי חכמים
חול המועד
תיבה תלויה
באור ברכת האירוסין
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
מנין עשרה
ליווי בנרות
מצוה גדולה
קריאת התורף
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
להתעטף בציצית
מעשה הקנין
חלוקת הברכות
טעם הקנין
שכח טבעת
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
שבירת כוס - זכר לחורבן
תמונת הכלה
יין אמיתי
כולם עומדים
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
טעות בסדר הברכות
טבעת המלך
ביאור שבע ברכות הנישואין
טבעת לאיש
זכוכית
גר וגיורת
מזיגת הכוס
ידיעת הסכום
כל גדולי עולם
יראי שמים
טעימת הכוס
איסור יחוד
הכתובה
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
כולם עומדים
ריקודים מעורבים
יכירו וידעו
כוס היין
סמוכים לעד לעולם
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
איסור הסתכלות בכלה
הגבהת הכלה
הפסק בין נטילה להמוציא
טעימת הכוס
ליווי החתן והכלה
ברכת חתנים בעשרה
עטיפת הכוס
מחזיר גרושתו
וידוי
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
הכרת החתן והכלה
תחת כיפת השמים
פרישת הטלית
ניגון הברכות
שם המשפחה - כלה גרושה
העדים - לא קרובי משפחה
כלה גרושה
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
חופה בבית כנסת
שותפות בחנות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן דומה למלך
טבעת הקידושין
לימוד תורה בליל הנישואין
ממהר ללכת
לא אכל כזית
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
תענית אסתר
בגדי כבוד
בני אשכנז
בכל החתונות
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
"מנהג" אותיות "גהנם"
לא ברבים
ישיבה מעורבת
זהירות מונעת אסון
חופת נידה - דחיית חתונה
כבוד הבריות
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
עדי יחוד
לא לשם יחוד
גילוח ותספורת
תפילה בציבור
חדר יחוד - בני ספרד
החזרת החפץ
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
הברכה הגדולה ביותר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
פעמיים באהבה
החתן עם הכלה יד ביד
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
צילום אחיזת הכתובה
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ללא אבנט
טבעת לחתן?!
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
איסור נגיעה
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
שבע ברכות
ירידת הדורות
חתן וכלה בשמחה אחרת
כיסוי פני הכלה
הפרדה מליאה
'מצוה טאנץ' בזמנם
לא לדבר
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
בקול רם
יסודתו בהררי קודש
שבע ברכות בסוכה
הכל נשאר במשפחה
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
ז. נוסח השבועה
העצבות היא בידי האדם
קבלת היסורים בשמחה
"ואברהם זקן"
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
"אשר ברא" עם בני ביתו
שבעה מלאים
לדבר אל הרובד הגבוה
הסרת הכפפה
כאילו היא לא חולה
"אשת חבר הקני"
הדרך החכמה לניהול שידוכים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
"היום היה לי יום של ישועות"
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
מלאכה. וידוי.
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
העצבות היא בידי האדם
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
משקפי האמונה
תעודה משלמה המלך
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבע ברכות עד השקיעה
הרי את מקודשת
שבע ברכות בליל הסדר
השתתפות החתן והכלה
מה לך נרדם
החתן והכלה יצאו
הקידושין - האשה נקנית
העיקר שהיא שומעת
החתן קובע
שבעה אכלו פת
המברך אוכל פת
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
כולכם חייבים בכבודי
גדולי רבני אשכנז
השבועה בכתובה מקורות טהורים
הרם קולך
ט. צורת השבועה
מחיצה
ברכת מעין שבע
תאריך לועזי
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
ספרדי אצל חתן אשכנזי
העליה לתורה
אשכנזי אצל חתן ספרדי
חופה ביום ויחוד בלילה
כזית פת לחתן ולכלה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
יא. טענות המערערים על השבועה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
להזהר מלשון הרע בשידוכים
ביטול שידוכין
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
חכמת לב
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
שבת חתן - בית מלון
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
חתימת החתן
מנהג חוץ לארץ
חינוך במחשבה תחילה
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יחוס
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מילויים שונים - כלה בעולה
זריקת סוכריות?!
שכר שדכנות
"חכם לב" = רצון!
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שם ומשפחה
תורת חסד על לשונה
אשה כשרה עושה רצון בעלה
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
"אין כמו התורה!"
גדול כח הרצון
יב. תשובה למערערים
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
אין טעויות
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
לשאול עצת המורה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
איפה מגיע כח הרצון?
גודל האחריות בשידוכין:
הלימוד משליחות אליעזר:
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
סוף דבר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
26/06/2024
197

שכר שדכנות: כשיש יותר משדכן אחד 

א. שדכן שהתחיל והשתדל בשידוך ונפסק הדבר,
ואח״ב בא שדכן אחר והתחיל עוד הפעם ונגמר הדבר,
צרך לשלם להראשון כפי שומת מורה הוראה
א). והדרך הנכון לחלקה לג׳ חלקים, מתחיל,
אמצעי והגומר ב).

א) כ״כ בהגהות חכמת שלמה חר״מ סי׳ קפ׳׳ה,
שכן דרכן האנשים רק אחר הרבות דברים מסכים לקרב הדבר,
א״כ אף שהראשון לא יוכל לגמור הדבר,
מ״מ הוקל אצל השני להשוותם בטירחא מועטת,
לכן צריך ליתן לו כפי אשר ישוו הבי״ד כמה הי׳ שוה טירחתו עיי״ש.

ב) שו״ת שב יעקב סי׳ י׳׳ג, וכ״כ שו״ת נוב׳׳י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו,
ערוה״ש סי׳ קפ׳׳ה סי׳׳ב ושו״ת מהרי׳׳ל דיסקין סי׳ קצ׳׳ו,
והיות שקשה לברר בדיוק מי נקרא אמצעי ומי נקרא גומר,
לכן ראוי להתפשר ביניהם ע״י הוראת חכם,
וכ״כ שו׳׳ת בצל החכמה ח׳׳ג סי׳ ע׳׳ד.

וראה פל׳׳ו אות א׳.

וכ״כ לקוטי שושנים מערכת שי״ן אות ז׳ בשם שו״ת שב יעקב הנ״ל,
הובא דבריו בספר ברכת אהרן על מסכת ברכות מערכת ט״ז אות ד,
וכתב שם דעל כן אין מחויבין לתת להמתחיל חלק כפי המנהג,
רק היכי שהוא היה הממציא של השידוך הלז,
ועל ידו נתגלה הדבר באופן שאפשר לומר שאילו לא
היה הוא המתחיל והמעורר לזה לא היה עולה
על דעת אחרים על דבר שידוך הזה,
אז אמנם מגיע לו חלק מהשדכנות כפי מנהג,
מה שאין כן אם הגומר נתעורר מעצמו לאותו שידוך,
וסובר לפי דעתו שהוא היה הראשון,
וניכר לבית דין שאמת בפיו,
בכגון דא אין לתת להמתחיל חלקו,
כיון שלא עשה שום פעולה טובה אצל הדבר ההוא,
הואיל שהבעל דין לא נתרצו על ידו,
ואילו לא בא השדכן הגומר לא היה נגמר הדבר,
והיה נשתקע, וזה הגומר הלא בא מעצמו,
ולא ידע שום דבר מהמתחיל,
על כן אין שום טעם ליתן לו חלק מהשדכנות כיון
שלא פעל מאומה,
ולא תקנו להם שכירות בחנם עיין שם.

ב.שדכן שהתחיל הדבר ולולי הצעתו לא הי׳ הדבר יובל לבוא לידי גמר,
מחויב ליתן להמתחיל שליש ג).

ג בכל ספק יש לעשות פשרה בין השדכנים ד).

ד. הציע שידוך לאחד מהצדדים,
והמחותן עצמו או ע״י שליח מסר למחותן השני,
מגיע להשדכן רק חצי שדכנות ה).

ה. זה הכלל. מי שעשה פעולה לקרב הדבר אפילו
כשהראשון כבר קירב שני הצדדים לדבר השידוך,
ואלמלא הוא לא הי׳ הדבר בא לידי גמר או אפי׳ בא רק אחר זמן מרובה,
יש לו תביעה על חלק שדכנות, לכן יש לפשר עמו ו).

ו) ב״ב שו״ת שב יעקב הנ״ל הובא בפת״ש סי׳ קפ״ה,
שו״ת נוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו, הגהות ח״ס חו״מ סי׳ פ״ז סל׳׳ט,
שו״ת ר׳ טיאה ווייל סי׳ ע/ עיר ש״י חו״מ סי׳ קפ׳׳ה,
משפט שלום (למהרש״ם> שם, שו״ת לבושי מרדכי ח״כ חו״מ סי׳ ט״ז,
שו״ת מהר״ש ענגיל ח״ג סי׳ ט״ו,
שו״ת מהרש״ג ח״ג סי׳ ק״ג ושו״ת אגרות משה חו״מ ח״ב סי׳ מ״ט,
וראה באות ו.

ד) שו״ת הדי כשמים ח״ב סי׳ פ״ד,
כי בענינים כאלו שאין להם יסוד בגט׳ אין בידיגו למצא
עומק הדין ולהתחקות על שורש ההלכה.

ה) שו״ת בצל החכמה ח״ג סי׳ י׳ ופתחי חושן פי״ד סק״י.
 עדוה״ש סי׳ קפ״ה סי״ב כתב כשרבים
הם השדכנים אין בזה דינים קבועים,
ובתקנות נמצא דרק המתחיל והגומר יקחו, והאמצעי ולא כלום,
דמדינא רק המתחיל והגומר העיקר, דהמתחיל שהציע הדבר,
והגומר גומרו, ע״כ ראוים לבא על שכרם, אבל האמצעי מה עשה,
מ״מ נהוג עלמא ליתן קצת חלק גם לאמצעי,
ולהמתחיל נקרא מי שהציע השידוך מה שלא ידעו
אי לא עלה על דעת הצדדים להתקשר ואפילו לא עסק בפרטים,
אבל כלא׳׳ה לא הוי גם מתחיל,
אם לא שנכנס בפרטים ובאיזה מהפרטים עשה

ו. ביקש מחבירו לנסות את הבחור אם הוא בר הכי ועי״ז נגמר השידוך,
אין עליו תביעת ממון עבור זה,
שאין זה רק מסייע ולא שם גומר ז),
אבל במקום שהמנהג ליתן איזה שכר על זה,
יש ליהן כפי ראות עיני המורה ח).

ז. אם השדכן הציע השידוך ונתקבל ההצעה,
אך הצדדים חושבים שכדאי לחכות אולי יציע להם
שידוך יותר טוב או שאין זה לפי כבודם לקבל מהשדכן הזה
כגון שהוא עדיין צעיר לימים וכדומה,
ואח״ב בא שדכן שני והציע אותו שידוך,
אם באמת נתקבל ההצעה מן הראשון צריכין לשלם לו שליש,
אבל אם הראשון לא עשה פעולה ולא נתקבלה הצעתו כלל,
ורק כשהציע השני נתקבלה ההצעה והשני גם גמרו,
השוואה ביניהם ואף שהי׳ אח״כ גומר מ״מ נקרא מתחיל,
ואם גם אחד מפרטיו לא נתקיים לא הוי מתחיל כלל,
וראוי לכל ירא אלקים כשאחד מציע לפניו שידוך שיכול לגמור העני
 שלא יכניס אחר בזה, אפילו אוהבו וקרובו,
אם לא שרואה שעי״ז בלבד לא יוגמר השידוך,
ועכ״ז אם הכניס אף שלא עשה כראוי אין להשדכן תביעה עליו,
ובדרך כלל א״א להיות דינים קבועים בזה,
והדיינים למראה עיניהם והבנת לבם ישפטו בצדק עכ״ל.

ז) שו״ת מהרש״ג ח״ג חו״מ סי׳ ק״ד ושו״ת פרח מטה אהרן סי׳ ק״ג,
וז״ל אין זה ענין לשדכנות, 
כי לא היה שם שום טענת ממון,
וגם אצל החתן לא היה צריך לפעול כלום איזה השתנות,
כי הוא היה מרוצה,
וגם לא היה יודע מזה שבאים לתהות על קנקנו,
כי דרך הסרסור הוא אם שולחו המוכר שיראה שיעשה לו פעולה אצל הלוקח,
או שיחפש לו איזה לוקח לסחורה,
או אם הלוקח שולחו אצל המוכר שיעשה לו פעולה אצל המוכר שימכור לו,
אבל כאן הלוקח שלח לראות אם הסחורה טובה,
וצריך הלוקח לשלם לו שכר שליחותו, אבל אין זה ענין שדכנות,
וכי נאמר אם ילך אצל חכם וישאל ממנו עצה אם לעשות השידוך,
והשידוך נגמר על פי דיבורו, הכי נאמר שיש לו שדכנות עיי״ש.

ח) שו״ת מהרש״ג שם שבענינים אלו הולכין אחר מנהג העולם עיי״ש.
י נחשב כאילו עשה השני הכל וא״צ לשלם להראשון ט),
ומ״מ יש לפשר עמו י),

ט) דהנה רמ׳׳א בחו״מ סי׳ קפ״ה סעיף ר כתב,
ראובן היה לו בית למכור .

ובא שמעון וסרסר למכרו ללוי
 ואמר ראובן שלוי שונאו ואינו רוצה למכור לו,
ואח״כ מכרו ללוי על ידי אחר,
חייב ליתן לשמעון סרסרותו.

והנה דברי רמ״א הללו לקוחים מדברי הרא״ש בתשובה כלל ק״ה והובא בכ״י שם.

וכתב בשו״ת נוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו ואמנם בדברי הרא״ש לא
הוזכרו שמכרו על ידי אחר,
וזה לשון הרא׳׳ש שם וששאלתם על שמעון שהיה סרסור
לראובן למכור ביתו והלך אצל לוי ונתרצה לקנותו,
ושוב לא אכה ראוכן למכור ללוי כי אמר כי היה שונאו ומכרז לאחר,
ועתה תובע הסרסור דמי סרסרותו מראובן.

לא ידענו במה נתחייב ראובן לו מעותיו אף שכועה
אין כאן וכר ולא רצה למכרו בטלה סרסרותו וכר,
כי זה פשוט שהסרסור והשדכנים אם נגמר הדבר בלא סרסור אין 
המוכר נותן כלום,
ידאי אם אחר שאמר לו הסרסור שלוי רוצה לקנותו ואמר
שלוי שונאו ולא רצה למכרו לו ואח״ב מכרו ללוי זה וראי
היה רמאי וצריך ליתן לו שכרו ו כי׳ עיין בתשובת הרא״ש וגם בב׳׳י.

'ואמינא שמה שהוסיף דמ״א שמכרו ע״' אחר,
יש לדון על זה דבשלמא אם מכרו אח״כ ללוי בלי שום
סרסור שפיר מוכח שברמאות דחאו להסרסור במה שאמר לו שלוי שונאו,
כי מה נולד אח״כ שגרס הסרת השנאה או מה נתחדש אח״כ.

דבר ששינה דעתו למכור למי שלא רצה למכור,
אבל אם מכרו אח״ב ללוי ע״י סרסור אחר יוכל להיות שהסרסור
החדש הטעים לו טעמים נכונים שלא יעכב
המכר עבור השנאה וחידש לו טעמים המטים הלב מה
שלא הטעים ראשון ואין כאן הוכחה על רמאות,
וגם צריך להיות שהסרסור כבד גמר דמי המכר ובאותן הדמים מכר,
ולכן ודאי רמאות יש בדבר.

ואמנם נלענ׳׳ד שגם רמ״א שכתב שמכרו ע׳׳י אחר שחייב ליתן לשמעון סרסרותו,
כוונתו כפי חלקו שלא תאמר כיון שמתחלה לא גבנסו
דברי הסרסור באזני הסוחר שוב אין לו שום זכות להסרסור,
קמ׳׳ל הרמ׳׳א^שלא איבד זכותו עיי״ש.

מבואר דאפי׳ אס באמת לא נכנסו דברי השדכן הראשון להצדדים,
אפ׳׳ה קיי׳׳ל דלא איכד זכותו.

אך כשו״ת שב יעקב חו״מ סי׳ כ״ג כתב באחד שהציע שידוך לאבי הבת,
ולא נכנסו דבריו באזניו, מחמת כי הבחור שהציעו לו,
לא הי׳ בן תורה׳ ואבי הבת רצה לקחת לבתו רק בן תורה,
ולאחר חצי שנה שמדעת עצמו עלה ברעיונו אותו השידוך,
אותו השני הלך והציע אותו השידוך לאבי הבת,
ושוב קבל השני אותה התשובה, שרוצה רק בן תורה,
אמנם השני השפיע על הסבא שיורה לבנו שישדך בתו
עם אותו בחור בהטעימו טובת השידוך,
ונגמר השידוך ע״י השני.

והראשון תובע שליש בתור מתחיל׳ עפ׳׳י הרמ׳׳א שפסק
שראובן חייב לתת לשמעון סרסרותו,
אעפ׳׳י שראובן לא קבל דבריו.

והשני דוחה דבריו בטענה כי ראובן נהג ברמאות לפיכך
חייב ראובן לתת לו סרסרות,
מה שאין כן בעובדא דהשידוך אבי הבת לא נהג ברמאות אלא כפיו כן לבו,
לא הי׳ מוכן לקחת חתן עבור בתו רק בן תורה,
אלא שהשני שינה דעתו כי השפיע על אביו שיכריחו לכך.

ופסק השב יעקב כיון שהמתחיל לא עשה שום פעולה טובה אצל הדבר הזה,
הואיל והבע״ד לא הי׳ מרוצה,
ואילולי השני הי׳ נשתקע הדבר,
והשני בא מעצמו ולא ידע שום דבר מהמתחיל כלל,
א״כ לא ידעתי שום טעם ליתן לו דבר,
דודאי הראשונים לא תקנו לתת שכר בחנם אם לא פעל שום דבר,
ודאי אם הבע״ד מרוצה לדברי המתחיל רק המניעה היתה
שהמתחיל לא הלך לגמור איזה דבר,
משום דאפשר אי לא היו נכנסים דברי המתחיל באזני הבע׳׳ד
שהתרצה לדבר הזה לא היו הגומרים לבד יכולין לגמור אח״כ הדבר,
משא׳׳כ אם דברי המתחיל לא נכנסו לאזני הבע״ד
בלי רמאות א״כ לא פעל שום דבר עכ׳׳ד.

וצ׳׳ע שלא הביא דברי הרא׳׳ש והרמ״א סי׳ קפ״ה ס״ז דיש לחייב 
את 'הראשון לשלם לשדכן סרסרותו.

אולם המעיין בשב יעקב יראה שהרגיש
 דיש לחלק בזה בין עובדא דידי׳ שבתום לב דחה
את הראשון בלי שום רמאות,
משא״כ בעובדא ז־הרא׳׳ש,
קבל בעל השב יעקב את הטענה של השני שראובן שדחה
את שמעון בטענה שלוי הוא שונאו ואינו רוצה למכור לו,
הי׳ בזה רק רמאות, כלומר שבלבו כן קבל ההצעה והסכים למכור ללוי,
אלא שרצה להפטר משמעון שלא יצטרך לשלם לו דמי סרסור.

ובשו׳׳ת הרא׳׳ש מובא עובדא זו שהלך ראובן בעצמו אל לוי ומכר לו י הבית,
הרי שבודאי מגיע לשמעון דמי סרסור שהרי רק על פי הצעתו נגמר המקח.

והרמ״א שמשנה העובדא וכותב והלך ראובן ומכר ללוי על ידי אחר,
גם כן אפשר לומר שראובן הוא שהכניס אחר ברצונו לסלק ברמאות את שמעון,
אבל על ידי שמעון נתגלגל הדבר ובאו לידי גמר על ידי השני,

ח. אם היו שני שדכנים, ואחד מהשדבנים מוותר על חלקו,
אין זה נוגע לשני כלל, אלא הוא גובה חלקו המגיע לו יא).

ט. כשבא שדכן ומציע שידוך שכבר הציע שדכן אחר,
אינם רשאים לגמור השידוך על ידו,
וצריכים לחזור לשדכן הראשון יב),
אבל אם חושב אחד מן הצדדים ששדכן השני יותר מוכשר
או שמא השני יקלקל רשאים לגמור השידוך על ידו,
רק כשיגמר הדבר צריך לפשר עם הראשון יג).

אבל באמת כן נכנסו דבריו של שמעון באזני ראובן,
ולפיכך לא הפסיד סרסרותו.

ולפ׳׳ז אם הראשון גורם שיתקבלו השידוך
אע״פ שנפסק הענין והשני התחילו עוד הפעם וגמרו,
אפ״ה ביון דסו״ס הראשון גורם לזה שיכנסו הדכר להצדדים,
לכן מגיע להראשון חלק שליש.

י) כיון דמדברי הנוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו מוכח שאפ״ה מגיע להראשון,
לכן יש לפשר עמו, וכן מורין בי מדרשא.

וכ׳׳ב שו׳׳ת לבוש מרדכי (אפשטיין) סי״ ע׳׳ח
שאחד הציע שידוך ובא שגי וגמרו שאין מגיע להראשון,
וז׳׳ל היכא דלאו בידו לא אמרינן שהוא התחייב לזה,
נמצא דאימתי אמרינן בפועל שהתחיל במלאכה שהוא התחייב .

בזה כדין בעלים י כאמירה לעשות, דוקא בדבר שבידו,
אבל בדבר שאין בידו לא הר כלל מה שהתחיל התחייבות,
ואם יחזור בו אף בקבלן יוכל לחזור בו,
דהיבא דלאו בידו לא הוי ההתחייבות,
וממילא כיון שהוא לא התחייב אף הנותן לא התחייב,
נמצא היכא דהוא סרסור או שדכן שהוא דבר שלא בידו,
לא שייך כלל לומר שמה שהתחיל במלאכה היא התחייבות
ובזה הכל יכולים לחזור בהן׳ אלא דצריך רק לשלם לו שכר פעולתו,
א״כ מה שהוא התחיל זה צריך לשלם ולא יותר עיי׳׳ש.

יא) הדרת קודש (נשואין׳ להגרצ׳׳פ פראנק),
סי׳ מ״א אות י׳.

יב) כ״כ פתחי חושן שכירות פי״ד סק׳׳י.

יג) כן יש ללמוד מדברי הגהות חכמת שלמה .
סי׳ קפ״ה ס״ו, דאף שידע י. 
שדכן שהציע שידוך ולא הועיל ורק עי״ז נודע לחבירו שיש כאן אחד הזקוק לשידוך,
והציע השידוך לאחר,
אין לו להשדכן הראשון כלום יי),
ולכהחלה יש לפשר עם שדכן הראשון כיון שסו״ם נגרם י שע״י הצעתו נתעורר הדבר טו).

יא. שדכן שהציע שידוך לאחד ובינתים פגש השדכן
באיש שרוצה ליתן לו מעות יותר והציע לו אותו השידוך ונתבטל הראשון,
ובינתים לא הצליח השדכן,
אך הורי המזור הראשון עם הודי הכלה נתרצו ביניהם להתקשר 
בזה השידוך והחליטו להמשיך בעצמם את הפגישות ונגמר השידוך,
אק לו לשדכן הראשון אלא לכל היותר רק שליש כדין מתחיל טי).

השני מהראשון,
מ״מ כיון שבלא הראשון הי׳ צריך להשתדל טרחא יתירה
להשוותם אחר שהיו רחוקים זה מזה,
א״כ הוי מסייע להשני וצריך ליתן להראשון כפי אשר יושת לו הבי״ד עיי״ש.

יד) ע״פ שו״ת חוט השני סי׳ ג׳ ופת״ש אה״ע סי׳ ג׳ סקט׳׳ז.

טו) כ״כ ספר משפט שלום חו״מ סי׳ קפ׳׳ה,
שאם הציעו שידוך לצד אחד והם עשו שידוך אחר,
ואח׳׳ב התבטל השידוך השני ועשו את השידוך שהציע הראשון,
שבספר שו״ת יהושע אהע״ז סי׳ ס״ו כתב שהואיל ־
ונתבטלה ההצעה הראשונה ע״י השידוך האחר שנעשה,
אין לשדכן הראשון כלום,
אלא שסיים במשפט שלום שעכ׳׳פ ראוי לפשר ובפרט בשידוך שקשה לזווג זיווגים,
ולכן למרות שלא הועילה עצתו של השדכן בראשונה,
עכ״ז יכול להיות כי לולא שהתחיל הוא להציע
את הדבר לא היה נשמע למשודכים כאשר השני הציע.

 או אחר שהתעורר להציע שוב את הדבר,
 לכן יש לפשר עיי״ש.

לכך תלוי כל דבר בשיקול הדעת, אם נגרם הנאה מחמת הצעת הראשון.

טז) כן נראה דהנה יסוד תשלומי שדכן הוא עבור מה שמקשר הצדדים
ומסדר הפגישות והתחייבות שני הצדדים,
וא״כ בנ״ד הרי השדכן הראשון הפסיק ע״י שהציע אותו השידוך לאדם אחר,
וא״כ אף שנמשכו הפעולות הצריכות,
זה" עשו הבעלי דבר והאיך שייך לקרותו שגומר השידוך כיון יכ.

שדכן אחד הציע שידוך לאמו של החתן,
ואותו השידוך הציע שרכן אחר אח״ב לאבי החתן,
עוד בטרם שאמו של החתן הספיקה לדבר עם בעלה אורות
הצעה שהציע השדכן הראשון, השדכן הראשון זכה,
ואם שניהם המשיכו ביחד להשתדל והם ביחד גמרו השידוך
אז מגיע לשרק השני שליש ולשדכן הראשון שגי שליש,
אמנם נכון שהשדכן הראשון יוותר חלק גם בעד ההתחלה
לשדכן השני לצאת ידי שמים יז),
שעשה פעולה לבטל הצעתו,
לכן כודאי אין דינו כשדכן,
אלא כיון שסו״ם על ידו נודע השידוך דיגו כמתחיל,
הגם שאפשר לומר שגרע ממתחיל דשם עשה רק התחלה ולא הצליח לגמור,
משא׳׳ב הכא עשה פעולה לבטל השידיד ע״י שהציע לאדם
אחר והוי במחילה מצד השדכן,
לכן יש להתפשר עמו ליתן איזה סכום בפי הוראת ת׳׳ח.

יז). שו״ת הליכות ישראל סי׳ ס״ב דכיון שאשתו כגופו וכשהיא מקבלת הצעה עבור
בנה הרי הקבלה בכדי למסור לבעלה וכאילו גם בעלה כבר שמע ע״ד הצעה,
והשדכן השני לא חידש כלום.

מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים שצו'-ת'


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=