מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
האשה היא הבית!
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
תדמית
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
טבעי שזו את
היום המסוגל לשידוכים
שם משפחה בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
מסר לבעל היקר!
שורה אחת בכתובה
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
לבוש צנוע
מי חייב?
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
שמות שיש בהם שם ה'
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הבטחת הקב"ה לאשה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
וידוי ביום החופה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
סוד הכרבולת - סוד כמוס
במי תלויה פרנסת הבית?
טיפוח החן
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
חופה לפני השקיעה
בין האירוסין לחתונה
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הרשמה לשידוכים לחרדים
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים תהליך פרימיטיבי?
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
שבת - היום השביעי
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
בחור ובעולת עצמו
השתתפות בשבת חתן
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
סעודה שלישית
קביעת חתונה בשנת האבל
צדקתך
שמחת הלב
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מעט מדיני אבלות בנישואין
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
איסור שינוי מנהג
השתתפות בחתונה
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
פסק זמן של התבוננות
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
תפילה בציבור
המערערים
בחור ובעולה מאחר
"ואברהם זקן"
מה לך נרדם
מחלל שבת
כיבוד לקהל
גדולי רבני אשכנז
רודף שלום...!
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
מנהיגות
שני שמות עריסה
הכל לפי הענין
'דחזו ליכי'
מסר לרעיה יקרה!
שני שמות יהודי וגויי
עזר כנגדו
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
"לא טוב היות האדם לבדו"
אומנות הקבלה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
עצות והנהגות טובות לאשה
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
צילומים
טעות בשם
נשיאת חן
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
אהבה דווקא לאחר הנישואין
נוסח החתן
התנגדות לכתיבת שם האב
שינויים בשם- כתובה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שם נוסף לאבא
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
גיל נישואי הבת
יום החופה - מחילת עוונות
התערבות ההורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
לא זכו
בת עם הארץ
דעת תורה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
בושה ובזיון מצד ההורים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
התנגדות הורים בנישואין
בחירת שידוך - תפילה
יציאה לחוץ לארץ
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
תבנית מוגדרת
יראת השמים של המשודך
בררנות יתר
בן תורה
פגישה מוקדמת
הוא לא בן אדם
צביעת השיער
קבלת רשות
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
הזמנת קרוב שנפטר
התנגדות ההורים לגיורת
בדיקת שמות החתן והכלה
אופן ההיתר לברר
שידוכים מיוחדים שמות שווים
שני אחים לשתי אחיות
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
לשון הרע ורכילות
אח צעיר לפני אח גדול
חשיבות העזרה לזוג
הוחלפו הכתובות
העיקר שתהיה ברכה
איסור נגיעה במשודכ/ת
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
ענוה
"הצעת נישואין"
שבירת צלחת
בין האירוסין לחתונה
הטבעת בידו
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
מספר הפגישות
לא לבייש בת ישראל
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
גם היהלום קטן הוא
בירור על המשודך
קנין
הנהגת הפגישות
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
חלוקת סיגריות
קודם יראת שמים
חגיגת השידוכים [וורט]
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
שבוע קודם החופה
כתיבת התנאים
הליכות והנהגות
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
מידע בעייתי על המשודכים
אל תלחץ
חתונה בימי העומר
תמונות משפחתיות
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
האירוסין במקורות
האירוסין כיום
בעל תשובה
מתנות
מצוה גדולה
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
שידוכים לחרדים
תעניות
זמן התשלום
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חֵ נָ ה
תיבה תלויה
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אופן המחיקה
מוצאי שבת
איך מוצאים את האישה הנכונה
הגעה לאולם
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
שידוך לזוג שאינם שומרים
זמן מילוי הכתובה
מקום הקיום
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
החוט המשולש - תשלום השדכנות
בנחת ומתינות
אין להקל
ברכות בפני פריצות
הפרדה
יין לבן
באור ברכת האירוסין
טעימת הכוס
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
קיום לתיקון
מנין עשרה
שתיקה
גר צדק
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
תאריך לועזי
"אשת חבר הקני"
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
אפר בראש החתן
אבן טובה
בין המצרים
שבע ברכות בבית האבל
תיקון לאחר החתימות
שבת קודש
סוגריים
מהתורה או מדברי חכמים
מילוי חלל - טיוט
סימן טוב
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חודש אלול
ימי העומר
הכלה
חול המועד
תיקון בתאריך מוקדם
יין אמיתי
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
נוסח הקיום
חול המועד
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
טבעת לאיש
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
כולם עומדים
הגבהת הכלה
אחיזה בימין
הרי את מקודשת
ידיעת הסכום
קריאת התורף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
להתעטף בציצית
ביאור שבע ברכות הנישואין
חלוקת הברכות
אחיזה בימין
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
התרפאה המשפחה
שם המשפחה - כלה גרושה
ברכת חתנים בעשרה
פרישת הטלית
קנין כספו
השבועה בכתובה מקורות טהורים
העדים - לא קרובי משפחה
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
עטיפת הכוס
הכרת החתן והכלה
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
ניגון הברכות
זריקת סוכריות?!
סמוכים לעד לעולם
הכתובה
שני העדים
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
כלה גרושה
טבעת הקידושין
תחת כיפת השמים
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שבירת כוס - זכר לחורבן
חתן וכלה בשמחה אחרת
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
יכירו וידעו
חופה בבית כנסת
ברכת שהחיינו
ליווי החתן והכלה
שבת חתן - בית מלון
כולם עומדים
חתימת החתן
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
החופה - הפרדה בחופה
שתי כוסות
תענית אסתר
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
מילויים שונים - כלה בעולה
בגדי כבוד
ממהר ללכת
שותפות בחנות
גילוח ותספורת
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
זכוכית
לא לדבר
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
לא ברבים
ישיבה מעורבת
כבוד הבריות
בכל החתונות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
חדר יחוד - בני ספרד
בני אשכנז
עדי יחוד
לא לשם יחוד
עשיית מלאכה
הקידושין - האשה נקנית
חופת נידה - דחיית חתונה
מעשה הקנין
ארבע תעניות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
"מנהג" אותיות "גהנם"
'מצוה טאנץ' בזמנם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
טעם הקנין
החתן עם הכלה יד ביד
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שכח טבעת
מזיגת הכוס
ללא אבנט
החתן דומה למלך
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הברכה הגדולה ביותר
איסור נגיעה
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
שבע ברכות
ירידת הדורות
צילום אחיזת הכתובה
כיסוי פני הכלה
הפרדה מליאה
בקול רם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
לא אכל כזית
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
יסודתו בהררי קודש
העליה לתורה
"תהיה לה ישועה גדולה"
קבלת היסורים בשמחה
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
ה. השבועה בקהילות מרוקו
יבואו טהורים
שווה פרוטה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
הכל נשאר במשפחה
שבע ברכות בליל הסדר
שבע ברכות בסוכה
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
הכל בסדר, הכל טוב...
תעודה משלמה המלך
חינוך במחשבה תחילה
לדבר אל הרובד הגבוה
"אין כמו התורה!"
העצבות היא בידי האדם
"חכם לב" = רצון!
איפה מגיע כח הרצון?
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
חבל להפסיד תורה של רבים
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
אין טעויות
העצבות היא בידי האדם
שבע ברכות עד השקיעה
חכמה זו יראת שמים
החתן והכלה יצאו
"אשר ברא" עם בני ביתו
החתן קובע
הסרת הכפפה
מחיצה
מנהג חוץ לארץ
ספר התורה ממקום למקום
החתן בוצע
כזית פת לחתן ולכלה
ברכת חתנים
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה אכלו פת
ספרדי אצל חתן אשכנזי
לא ידעו ולא יבינו
השתתפות החתן והכלה
עורו ישנים משינתכם
התנאים לשבע ברכות
המברך אוכל פת
מלאכה. וידוי.
פסוקים ומאמרים
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
הרהור תשובה
הכאה על השולחן
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
ז. נוסח השבועה
שבעה מלאים
כולכם חייבים בכבודי
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
מחיאות כפיים
קריאת התנאים:
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
ח. ביאור הנוסח
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
לשאול עצת המורה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
חופה ביום ויחוד בלילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
שכר שדכנות
שם ומשפחה
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ראשית עריסותיכם...
תמונת הכלה
ריקודים מעורבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
החתימות - שם ברור
רצון הצדדים
יחוס
איסור הסתכלות בכלה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
כסף שדכנות
ביאור נוסח הכתובה
אשפה שהיא זכות
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
שלא לעשות שידוך לשם כסף
לשכת עבודה או בית מדרש?
תורת חסד על לשונה
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
חכמת לב
ט. צורת השבועה
אשת חיל עטרת בעלה
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מיהו עבד נאמן?
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
יא. טענות המערערים על השבועה
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
יב. תשובה למערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
גדול כח הרצון
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
סוף דבר:
הלימוד משליחות אליעזר:
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
30/06/2024
92

ונתבונן, 
אם לא נפרש כן אלא כמשמעות הפשוטה "שיתן לה כבוד", 
וכי אם לא תהיה שבועה בכתובה, 
יובן לנו מה שסידרו חז"ל מילה זו בכתובה,
להתחייב בדבר שבוודאי "כל יום" יעבור עליו?

 ואיך יתקנו חז"ל לאיש להתחייב לאשתו שיכבדנה לעולם, 
והלא ידוע שזה מהדברים הקשים, 
וכי כולם מלאכים שיכולים לכבד את זולתם כל החיים? 

ובפרט אשתו שליבו גס בה ממאורעות רבים שעברו עליהם בחיים,
 ואיך יתקנו חז"ל בכתובות שבכל הדורות לכתוב כן, לאנשים ברמה הרוחנית הגבוהה, 
ולאיכר ולפועל ברמה הנחותה והירודה,
 התחייבות בקנין וחתימת עדים שמהיום יכבד?

 וכי התקנה היא שכל בעל מתחייב לאשתו שמרגע החופה ואילך 
 יעזבהו יצר הרע ולא יטרידהו עוד בכעסים ומתחים, 
ושמידותיו ישתנו ויהפכו פתאום להיות סבלניים ורגועים?! 

אלא ודאי שמתחייב להעריכה בליבו פנימה, 
ולהבין את הטובה שיש לו ממנה בנישואין אלה,
 אף שאולי באיזה פעמים יכעס עליה, וישתדל לרסן כעסו כשיוכל.

 ואמרתי דבר זה לכמה גדולים, ואשרוהו. 

ועתה נברר מה כולל חיוב הכבוד לאשה, באופן מעשי.

 כי הנה מצאנו חיוב כיבוד להורים להאכילם ולהשקותם דהיינו להגיש לפניהם האכילה ושתיה, 
אף שמחיר המאכל והמשקה אינו על הבן. 

ומאידך בחיוב כבוד הבעל לאשתו הוא להיפך, 
אף שמחיר המזונות מוטל על הבעל, 
 אך לא נזכר בשום מקום חיוב להכין לה אוכל או להגיש לה וכיוצא בזה. 

גם לא נזכר בחז"ל איזה פרט שיש לבעל לעשות לאשה מפני חיובו לכבדה. 

והחובה שהבעל יקנה בגדים נאים ותכשיטים בעיקר בחגים, 
היא כדי שתוכל לקיים מצות 'ושמחת בחגך',
 כי מוטל עליו למנוע ממנה זלזול במקום או בזמן שרוב הנשים מתקשטות, 
ובפרט שדבר זה שורשי באשה, עד שאמרו 'אין אשה אלא לתכשיטין...'. 

ומה שאמרו בגמרא (מסכת יבמות סב ע"ב) 
שהבעל יכבד את אשתו 'יותר מגופו', 
פירש"י מפני שהזולות והזלזול קשה לאשה יותר מלאיש, 
הרי שהביא בצורך לכבד, רק את איסור הזלזול. 

נמצא שכוונת כבוד האשה בחז"ל, 
הוא בעיקר למנעה מזלזול, שלא יגרום לה מצב של בושה או בזיון, 
על כן לא ילעג לדעתה, ולא יסרב לשמוע עצתה, ולא יתייחס אליה כלאחר יד, 
ובזה שמעריכה ומחשיבה, נמצא שמכבדה ששולל ממנה בזיון ובושה, 
ובהנהגה זו היא מתייקרת ומתכבדת שניתן לה ערך ובטחון עצמי בעצמה, 
אבל לא שיגיש לפניה מאכלים ומשקים כמו שמצווה לעשות להוריו. 

ומפורסם לשון הרמב"ם שכתב, האשה צריכה לכבד את בעלה 'ביותר מדאי',
 ו'יהיה בעיניה כמו שר או מלך', אבל לא כתב שהאיש צריך לכבד את אשתו 'ביותר מדאי', 
ו'תהיה בעיניו כמו שרה או מלכה'. 

ולא נאמר בשום מקום חיוב למזוג לה שתיה תחילה וכדומה, 
שבזה אין הבעל חייב, ובודאי שאם מזג לעצמו קודם, 
אינו עובר על הכתובה. 

ואמנם, בדבר האיסור לזלזל בה, להעליבה או לבוז לה, 
או לנהוג אליה בהמעטת כבודה, 
כמו שנמצא לפעמים שהבעל טועה ועושה כן בפני הוריה או ילדיה או משפחתה, 
הנה בלאו הכי זהו איסור גמור מהתורה שאסרה לעשות כן לכל אחד מישראל, 
שנאמר "לא תונו איש את עמיתו", 
ומה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך. 

ואף בינו לבינה, יש איסור גמור לצערה מדיני אונאת דברים ואונאת אשתו, 
שהן קיימות ומבוארות בשלחן ערוך (חושן משפט סימן רכח). 

כך שהאיסור לזלזל בה קיים ועומד גם אילולא הכתובה או השבועה עליה, 
ואם כן מה שכתוב בכתובה "ואנא אוקיר", הוא רק להזכיר ולזרז את מה שבלאו הכי הוא חייב,
 וגם השבועה לא באה להוסיף על חיוביו כלום, 
אלא רק לזרז את מה שהוא חייב כבר. עוד יש לומר, 
לעצם ההתחייבות לכבד את אשתו, כי התחייבות הכתובה בכלל לא עוסקת בכל רגע ורגע, 
כך שברגע שלא יכבד את אשתו יעבור על מה שכתוב בכתובה, 
כי אפילו חתן האוהב את אשתו מאוד, לא יתחייב דבר כזה אפילו ביום שמחת לבו, 
אחר שהכל יודעים את קשיי החיים ואת קושי יצר הרע, עד שיוצרו קראו רע,
ומי יערוב לבו להתחייב כך אפילו בעת החופה, דבר שידוע שאין אדם כמעט העומד בו. 

וממש צחוק הוא, והרי זה כמו הנשבע 'אעבור את הים ברגלי'. 

אבל האמת, שהתחייבות הכתובה היא, 
שהחתן מתחייב שהוא יהיה מהבעלים המכבדים את נשותיהם, 
ובכתובה הוא מודיע מהו סגנון החיים הכללי שהוא מתכוין אליו ולא על כל רגע ורגע. 

והוא והיא יודעים שלא נישאה אלא לאדם רגיל, 
ושניהם יודעים שלא יבצר שלא יקניטנה ולא יתפרצו בו מידותיו,
[ולפעמים אין אפילו איסור להשיב בקטטה, 
כגון העוברת על דת או שהיא מתחילה להקניטו או שאינו יכול להתאפק מול הצער שעושה לו,
 וכמו שכתב בספר החינוך (מצוה שלח): 

"ואין במשמע שאם בא אחד והרשיע לצער חבירו בדברים הרעים, 
שלא יענהו השומע, שאי אפשר להיות האדם כאבן שאין לה הופכים, 
ובאמת לא תצווה התורה להיות האדם כאבן שותק למחרפיו כמו למברכיו"]

רק שנשבע שיהיה מהאנשים השׂמים ליבם על דרכיהם, 
 ומשתדלים שלא להקניט, ואם הקניט ליבו נוקפו על זה, 
ולמחר משתדל שלא לעשות כן, ואם עשה כן שוב, 
ניחם על זה שוב, וכן חלילה, 
באופן שעדיין הוא רוצה בליבו בכבוד אשתו ושלא להקניטה, 
ומפייסה לפעמים ובערב יום הכיפורים, ודרך אשה לגלגל עם בעלה, 
והיא יודעת שבסתר לבבו אינו רוצה לזלזל בה, ויודעת שזה דרך העולם, 
וכלל ידוע הוא בנדרים שנשבע כדעת בני אדם, 
וגם החתן מצידו כוונתו כן שיהיה מהבעלים המכבדים, 
ומשתדל כפי יכולתו ואינו מתכוין להרשיע. 

ובמקרים שהאשה בעייתית והיא הסיבה שאינו מכבדה, 
בוודאי שאינו עובר, כי ברור שלא נשבע שיכבדה גם כשתצער אותו, 
או כשכלו כוחותיו הנפשיים. וגם היא לא חשבה אחרת, 
וכי חשבה שבעלה שונה מכל האנשים, 
וכשתעמיד אותו במצב שלפי טבעו לא יכבד אותה, 
וכי עדיין יכבד אותה בגלל הכתובה?! 

והגע עצמך: "מורד" על אשתו, שבוודאי אינו מכבדה ומצערה, 
ויש תשובות רבות בספרי השותי"ם על דינו אם חייב לגרש או לזון וכו', 
והיאך לא נרגשו להזכיר שהוא "עובר על השבועה"?!

וכן בני זוג המתקוטטים לקראת הגירושין עד שהיא מוחלת על הכתובה בשביל הגט, 
איך לא עלה על דעת בתי הדין להזכיר לו שיתיר את השבועה, 
ואחר כך ימשיך להתקוטט, שהרי כתוב בכתובה "שלא יסיתנה שתמחול לו סכי כתובתה"?! 

ומוכרחים לומר, שפירוש הכתובה הוא המצבים הרגילים בעולם,
 ועליהם בלבד הוא נשבע. 

כלומר: שלא להיות באופן חריג מתחת למקובל, 
ולא על מקרים שהיא מקניטתו וכדומה. 

והכרח גמור לומר כן, כי עולם כמנהגו נוהג, 
ודור הולך ודור בא, ומה שהיה הוא שהווה, 
 וממילא גם מה שהווה כבר היה לעולמים, 
ואי אפשר להעלות על הדעת שבדורות הקודמים שהיו נשבעים בלשון כמו: 

"באמת התורה שבועה חמורה בלי שום התרה עולמית", 
היו כל העם מכבדים את נשותיהם כראוי ממש, 
ובוודאי גם אז היו אנשים המתפרצים ולא מכבדים כיאות בכל יום, 
אף שהאשה לא הכעיסה אותם. 

ובכל זאת, לא חשו גדולי הדורות עד עתה לבטל את השבועה 
"מפני שהוא עובר בכל יום על שבועת ואנא אוקיר". 

ומה התחדש בדורנו?! 

ואדרבה, 
 טענה זו שייכת למי שלא קרא ולא שנה בספרי השותי"ם מכל הדורות, 
כי הם מלאים שאלות על בעלים שאינם מפרנסים או מכבדים, 
ולא נשתנה כלום בזה. 

ובפרט בקשר לפרנסה - אדרבה בזמננו יש שינוי לטובה. 

ועתה שמענה ואתה דע לך, 
כי כל אלו הדברים אמורים לפי המקובל ומפורסם אצל ההמון 
 "שבכתובה כתוב שהבעל חייב לכבד את אשתו", 
וממילא הוא גם נשבע על זה. 

אבל האמת אגידה, כי לכאורה יש כאן שגגה בהבנת נוסח הכתובה, 
ובאמת אין כאן ציווי כלל "שהבעל מתחייב לכבד את אשתו". 

ואבאר שיחתי: 

הנה כל בר דעת הקורא את הכתובה יעמוד תמה על מחזה משונה זה, 
מה ראו מסדרי הכתובה להכניס חיוב כזה לשטר כתובה, 
והלא השטר כולו מיוסד לענייני ממון מובהקים, 
או להתחייבויות הניתן לפורטם למעשה באופן ברור, 
כגון שלא ישא עוד אשה או לא יצא מהארץ ללא רשותה;

 אבל מה שייך להתחייב בכתובה 'לכבד', 
 שהוא דבר המסור ללב, ונוגע לאין ספור של מקרים? ו

איפה יש לנו אח ורע לדוגמא כזו שאדם 
"מתחייב בשטר וקנין ועדים" להתנהג כראוי אל זולתו?!

 ואיך יוכל מוציא השטר לאכוף התחייבות כזו בבית דין?! 

וגם מה יש לאשה בידה בשעה שיש לה 
שטר על זה - יותר מאשר כשאין לה שטר?! ועוד, 
ששני חיובים קרובים יש לבעל אל אשתו, 
'אוהבה כגופו' 'ומכבדה יותר מגופו', 
ולמה לא כתבו בנוסח הכתובה גם שהבעל מתחייב לאהוב את אשתו? 
או לרחם עליה ועל ילדיה? או לחיות עמה בשלום ובלי קטטות? 
ולמה כתבו רק את חיוב הכבוד? 

והממשמש בחיובי הכתובה שוב ושוב, 
יראה כי הוא פלא גדול להכניס "התחייבות לכבד". 

אבל עוד יגדל הפלא, כי המקום שבו נזכר חיוב זה בשטר, 
הוא בין תיבת "אפלח" - אעבוד, 
 לתיבת "אזון" - אתן מזונות, ואינו מובן כלל. 

והלא כל המילים במשפט זה מתפרשים לחובת מזון ופרנסה דווקא: 

כי בתחילה אומר 'אפלח' שיעבוד כדי להביא מזונות, 
'ואזון' יביא מזון, 'ואפרנס' ידאג גם לכל צרכי פרנסת האשה, 
ביגוד וכלי בישול וחשמל ועוד; 

'ואכלכל' יהיה אחראי לניהול הממון לכלכל הבית כהוגן; 

'ואסוֹבר' שישא את כל משׂ אה, 
כי היא פטורה מכל השתדלות בפרנסה. 
נמצא שכל משפט זה מדבר בהתחייבויות ממוניות, 
ומה מקום להכניס בתוכם באמצע התחייבות לכבדה, 
שאינה ענין של ממון כלל? 

ואולי היה מתאים לכותבה להלן, 
 כשכתוב שהיא מכניסה לו נדוניא, 
בתנאי שלא יפתנה שתמחול סך כתובתה, 
ובתנאי שלא יעזבנה וילך לחוץ לארץ, "ובתנאי שיכבד אותה".

 וצריך לבאר שתיבת 'ואוקיר', אינה התחייבות של כבוד כללי כפי שהבנו לעיל,
 אלא היא חלק מהנהגת הפרנסה! 

כלומר התחייבות הבעל לפרנס מתוך כבוד. 

או בנוסח זה: 
אעבוד לפרנסתך בגלל היותך מכובדת אצלי. 

ומעתה הנוסח מחוור ונאה, 
כי חז"ל הקיפו ברוב חכמתם את כל הגוונים של חיוב הפרנסה, 
באופן שהבעל מבטיח את מזונה בצורה בטוחה ומרגיעה את הדעת,
והיינו שידאג לזון ולפרנס, ולעשות זאת בכבוד, 
לא שישפילנה בעקבות זה שהוא מביא את הכסף ולא היא, 
ולא שיתן לה להתבזות עד שתאלץ להתחנן על קניית מזון או צרכי פרנסה אחרים, 
או שתצטרך להתקוטט עמו על רמת המזון או על זמינות ונוחיות המזון, 
אלא יתן מזון מתוך כבוד, בלי גבהות הלב ורעות המידות, 
אלא כפועל יוצא מהערכה וכבוד שלו אליה. 

ומעתה פירוש הכתובה בהיר ונהיר: 

אפלח, מתוך שאוקיר ואחשיב אותך כמי שראויה לעבוד עבורה, 
ובכסף אזון ואפרנס, ואכלכל ואסובר, 
אהיה אחראי לניהול כלכלת הבית כהוגן. 

וכן נראה מלשון החלקת מחוקק (סימן ע ס"ק יב)
שפירש מילת אוקיר "שיפרנסה ברווח לפי כבודה". 

 [ובספר נחלת שבעה פירש שמילת 'אוקיר' שייכת למצות עונה, 
והיינו שמכבדה על ידי שמקרב הנאת תשמישה. 
וכיוצא בזה פירש האור זרוע.] 

עוד יש לומר, שגם אם נאמר שפירוש המילה 'ואוקיר' הוא כבוד כללי, 
מכל מקום שבועת הכתובה אינה חוזרת על מילת ואוקיר. 

כי הנה בשו"ת המבי"ט כתב על שטר שידוכין שבסופו כתוב 
"ונטלו קנין... ונשבעו על 'כל' הכתוב למעלה", 
ובשטר כתוב גם שלא יאחרו את זמן הנישואין, 
ואף על פי כן השבועה אינה על איחור הזמן, 
כי הזמן אינו אלא אזהרה שיכין כל אחד מה שצריך עד לזמן זה, 
אבל אם ישנה איזו סיבה לאיחור לא נתחייב על זה קנס, 
 ומעשים בכל יום שעובר הזמן, וכיון שהוא מרוצה בזיווג, 
ויש לו סיבה לאיחור, אין לחייבו בקנס. 

וכמו שהקנס אינו על איחור הזמן אלא על החזרה מן הזיווג, 
כן השבועה אינה על איחור הזמן. עכ"ד. 

והיינו שהסברא אומרת שכיון שמצוי שאנשים מאחרים את הזמן, 
ממילא אין בכוונתם להתחייב בקנס על תנאי שמצוי לעבור עליו, 
ולכן גם השבועה אינה חלה על זה, אף שכתוב שנשבע על "כל האמור". 

ומעתה גם אנו נאמר, 
מכיון שרוב העולם רוצים בכיבוד נשותיהם, 
ואף על פי כן מצוי שנכשלים בזה, 
לא על זה נשבע החתן. 

ואין זו סתירה למה שכתבו הפוסקים, 
שבזמנינו שכותבים את השבועה 'על כל האמור לעיל' והיא חוזרת על "כל" הכתובה,
 כי כוונתם היא על כל חיובי הכתובה המתחדשים לבעל בגלל שנושא אשה זו לאשתו, 
וכגון תנאֵ י קבלת הנדוניא, והתחייבויות סכומי הכתובה, 
והתחייבויות הפרנסה, אבל החיוב לכבד את אשתו לא נוצר דווקא בגלל הנישואין, 
אלא הוא חובה מכל איש ואשה בישראל לכל איש ואשה בישראל, 
רק בדרך כלל אין לאיש קשר עם אשה, ובשעת נישואין שמותר לו להיות עם אשה זו, 
חוזר ומתעורר חובת הכבוד שחייב לנהוג בה בלאו הכי, 
 כשם שחייב לנהוג עם כל איש ואשה מישראל שמזדמן לו עסק איתם. 

וכיון שהאשה נמצאת עתה בביתו באופן קבוע והמכשול מצוי יותר, 
לכן משתמשים בכתובה להזכיר חיוב זה. 

אבל אין זה חיוב של "הכתובה", 
וממילא אין שבועת הכתובה הולכת על זה. 


תועליות נוספות שיש בשבועה, 
עיין עוד במשפט הכתובה ח"ה מעמוד ריח עד עמוד רלו.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 316-319


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=