מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
אומנות הקבלה
שורה אחת בכתובה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
הבטחת הקב"ה לאשה
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
תדמית
היום המסוגל לשידוכים
שינויים בשם- כתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
הזמנת רחוקים מתורה
"לא טוב היות האדם לבדו"
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה היא הבית!
מסר לבעל היקר!
וידוי ביום החופה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
עצות והנהגות טובות לאשה
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
חופה לפני השקיעה
טעם התקנה
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
בחור ובעולה מאחר
בחור ובעולת עצמו
התרפאה המשפחה
הסבא עם הכלה יד ביד
שבע ברכות בבית האבל
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
קביעת חתונה בשנת האבל
השתתפות בחתונה
נוסח החתן
ח. ביאור הנוסח
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
נשיאת חן
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
השתתפות בשבת חתן
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
בין האירוסין לחתונה
חוץ לארץ
מרוקו
המערערים
איסור שינוי מנהג
ספר התורה ממקום למקום
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
פסק זמן של התבוננות
שמחת הלב
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
שבת - היום השביעי
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
עליית החתן לתורה
לא ידעו ולא יבינו
בחור ואלמנה
מחלל שבת
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
שם נוסף לאבא
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
עזר כנגדו
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
שני שמות עריסה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
'דחזו ליכי'
רודף שלום...!
שני שמות יהודי וגויי
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הכל לפי הענין
במי תלויה פרנסת הבית?
צילומים
מסר לרעיה יקרה!
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
במה קונה איש את אישתו?
התנגדות לכתיבת שם האב
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
אהבה דווקא לאחר הנישואין
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
מנהיגות
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
אב מאמץ
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שם משפחה בכתובה
יציאה לחוץ לארץ
קבלת רשות
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
בן תורה
הוא לא בן אדם
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
התערבות ההורים
בחירת שידוך - תפילה
התנגדות ההורים לגיורת
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
בדיקת שמות החתן והכלה
דעת תורה
תבנית מוגדרת
פגישה מוקדמת
ענוה
מידע בעייתי על המשודכים
גיל נישואי הבת
שני אחים לשתי אחיות
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
תאריכים מסויימים
אין להקל
התנגדות הורים בנישואין
סיום הש"ס / לישא אשה ?
שידוכים מיוחדים שמות שווים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
שינויים בנוסח
אח צעיר לפני אח גדול
בררנות יתר
בושה ובזיון מצד ההורים
צביעת השיער
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
אופן ההיתר לברר
הוצאות מיותרות
הוחלפו הכתובות
חשיבות העזרה לזוג
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
בושם בזמן פגישה
בין האירוסין לחתונה
העיקר שתהיה ברכה
תמונות משפחתיות
לשון הרע ורכילות
מקום הפגישות
יראת השמים של המשודך
חתימת השטר
כספי מעשר
אל תלחץ
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
קנין כספו
דעה משובשת?!
גר צדק
כתיבת התנאים
גם היהלום קטן הוא
הגינות ויושר בקנין
שבוע קודם החופה
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
שבירת צלחת
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חֵ נָ ה
מתנות
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
זריזות במועד הנישואין
שבת קודש
מוצאי שבת
תעניות
חתונה בימי העומר
תיקון לאחר החתימות
חתונה בבין המצרים
שידוך לזוג שאינם שומרים
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
תפילין רבנו תם
סימן טוב
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אופן המחיקה
קיום לתיקון
נוסח הקיום
צילומים בקדושה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
איך מוצאים את האישה הנכונה
הגעה לאולם
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
ערב שבת
זמן התשלום
שידוכים לחרדים
תיקון בתאריך מוקדם
בנחת ומתינות
בעל תשובה
אפר בראש החתן
טעימת הכוס
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
מקום הקיום
רק אין יראת שמים
ברכות בפני פריצות
פסוקים ומאמרים
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
לבוש צנוע
שידוכים לדתיים
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מיקום החתן והכלה בחופה
"אל תטוש תורת אמך"
יין אמיתי
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
סוגריים
החוט המשולש - תשלום השדכנות
מילוי חלל - טיוט
דמי שדכנות בחסד
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חול המועד
ימי העומר
בין המצרים
יין לבן
מהתורה או מדברי חכמים
חול המועד
תיבה תלויה
באור ברכת האירוסין
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
מנין עשרה
ליווי בנרות
מצוה גדולה
קריאת התורף
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
להתעטף בציצית
מעשה הקנין
חלוקת הברכות
טעם הקנין
שכח טבעת
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
שבירת כוס - זכר לחורבן
תמונת הכלה
יין אמיתי
כולם עומדים
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
טעות בסדר הברכות
טבעת המלך
ביאור שבע ברכות הנישואין
טבעת לאיש
זכוכית
גר וגיורת
מזיגת הכוס
ידיעת הסכום
כל גדולי עולם
יראי שמים
טעימת הכוס
איסור יחוד
הכתובה
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
כולם עומדים
ריקודים מעורבים
יכירו וידעו
כוס היין
סמוכים לעד לעולם
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
איסור הסתכלות בכלה
הגבהת הכלה
הפסק בין נטילה להמוציא
טעימת הכוס
ליווי החתן והכלה
ברכת חתנים בעשרה
עטיפת הכוס
מחזיר גרושתו
וידוי
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
הכרת החתן והכלה
תחת כיפת השמים
פרישת הטלית
ניגון הברכות
שם המשפחה - כלה גרושה
העדים - לא קרובי משפחה
כלה גרושה
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
חופה בבית כנסת
שותפות בחנות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן דומה למלך
טבעת הקידושין
לימוד תורה בליל הנישואין
ממהר ללכת
לא אכל כזית
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
תענית אסתר
בגדי כבוד
בני אשכנז
בכל החתונות
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
"מנהג" אותיות "גהנם"
לא ברבים
ישיבה מעורבת
זהירות מונעת אסון
חופת נידה - דחיית חתונה
כבוד הבריות
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
עדי יחוד
לא לשם יחוד
גילוח ותספורת
תפילה בציבור
חדר יחוד - בני ספרד
החזרת החפץ
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
הברכה הגדולה ביותר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
פעמיים באהבה
החתן עם הכלה יד ביד
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
צילום אחיזת הכתובה
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ללא אבנט
טבעת לחתן?!
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
איסור נגיעה
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
שבע ברכות
ירידת הדורות
חתן וכלה בשמחה אחרת
כיסוי פני הכלה
הפרדה מליאה
'מצוה טאנץ' בזמנם
לא לדבר
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
בקול רם
יסודתו בהררי קודש
שבע ברכות בסוכה
הכל נשאר במשפחה
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
ז. נוסח השבועה
העצבות היא בידי האדם
קבלת היסורים בשמחה
"ואברהם זקן"
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
"אשר ברא" עם בני ביתו
שבעה מלאים
לדבר אל הרובד הגבוה
הסרת הכפפה
כאילו היא לא חולה
"אשת חבר הקני"
הדרך החכמה לניהול שידוכים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
"היום היה לי יום של ישועות"
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
מלאכה. וידוי.
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
העצבות היא בידי האדם
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
משקפי האמונה
תעודה משלמה המלך
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבע ברכות עד השקיעה
הרי את מקודשת
שבע ברכות בליל הסדר
השתתפות החתן והכלה
מה לך נרדם
החתן והכלה יצאו
הקידושין - האשה נקנית
העיקר שהיא שומעת
החתן קובע
שבעה אכלו פת
המברך אוכל פת
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
כולכם חייבים בכבודי
גדולי רבני אשכנז
השבועה בכתובה מקורות טהורים
הרם קולך
ט. צורת השבועה
מחיצה
ברכת מעין שבע
תאריך לועזי
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
ספרדי אצל חתן אשכנזי
העליה לתורה
אשכנזי אצל חתן ספרדי
חופה ביום ויחוד בלילה
כזית פת לחתן ולכלה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
יא. טענות המערערים על השבועה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
להזהר מלשון הרע בשידוכים
ביטול שידוכין
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
חכמת לב
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
שבת חתן - בית מלון
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
חתימת החתן
מנהג חוץ לארץ
חינוך במחשבה תחילה
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יחוס
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מילויים שונים - כלה בעולה
זריקת סוכריות?!
שכר שדכנות
"חכם לב" = רצון!
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שם ומשפחה
תורת חסד על לשונה
אשה כשרה עושה רצון בעלה
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
"אין כמו התורה!"
גדול כח הרצון
יב. תשובה למערערים
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
אין טעויות
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
לשאול עצת המורה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
איפה מגיע כח הרצון?
גודל האחריות בשידוכין:
הלימוד משליחות אליעזר:
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
סוף דבר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
30/06/2024
155

ונתבונן, 
אם לא נפרש כן אלא כמשמעות הפשוטה "שיתן לה כבוד", 
וכי אם לא תהיה שבועה בכתובה, 
יובן לנו מה שסידרו חז"ל מילה זו בכתובה,
להתחייב בדבר שבוודאי "כל יום" יעבור עליו?

 ואיך יתקנו חז"ל לאיש להתחייב לאשתו שיכבדנה לעולם, 
והלא ידוע שזה מהדברים הקשים, 
וכי כולם מלאכים שיכולים לכבד את זולתם כל החיים? 

ובפרט אשתו שליבו גס בה ממאורעות רבים שעברו עליהם בחיים,
 ואיך יתקנו חז"ל בכתובות שבכל הדורות לכתוב כן, לאנשים ברמה הרוחנית הגבוהה, 
ולאיכר ולפועל ברמה הנחותה והירודה,
 התחייבות בקנין וחתימת עדים שמהיום יכבד?

 וכי התקנה היא שכל בעל מתחייב לאשתו שמרגע החופה ואילך 
 יעזבהו יצר הרע ולא יטרידהו עוד בכעסים ומתחים, 
ושמידותיו ישתנו ויהפכו פתאום להיות סבלניים ורגועים?! 

אלא ודאי שמתחייב להעריכה בליבו פנימה, 
ולהבין את הטובה שיש לו ממנה בנישואין אלה,
 אף שאולי באיזה פעמים יכעס עליה, וישתדל לרסן כעסו כשיוכל.

 ואמרתי דבר זה לכמה גדולים, ואשרוהו. 

ועתה נברר מה כולל חיוב הכבוד לאשה, באופן מעשי.

 כי הנה מצאנו חיוב כיבוד להורים להאכילם ולהשקותם דהיינו להגיש לפניהם האכילה ושתיה, 
אף שמחיר המאכל והמשקה אינו על הבן. 

ומאידך בחיוב כבוד הבעל לאשתו הוא להיפך, 
אף שמחיר המזונות מוטל על הבעל, 
 אך לא נזכר בשום מקום חיוב להכין לה אוכל או להגיש לה וכיוצא בזה. 

גם לא נזכר בחז"ל איזה פרט שיש לבעל לעשות לאשה מפני חיובו לכבדה. 

והחובה שהבעל יקנה בגדים נאים ותכשיטים בעיקר בחגים, 
היא כדי שתוכל לקיים מצות 'ושמחת בחגך',
 כי מוטל עליו למנוע ממנה זלזול במקום או בזמן שרוב הנשים מתקשטות, 
ובפרט שדבר זה שורשי באשה, עד שאמרו 'אין אשה אלא לתכשיטין...'. 

ומה שאמרו בגמרא (מסכת יבמות סב ע"ב) 
שהבעל יכבד את אשתו 'יותר מגופו', 
פירש"י מפני שהזולות והזלזול קשה לאשה יותר מלאיש, 
הרי שהביא בצורך לכבד, רק את איסור הזלזול. 

נמצא שכוונת כבוד האשה בחז"ל, 
הוא בעיקר למנעה מזלזול, שלא יגרום לה מצב של בושה או בזיון, 
על כן לא ילעג לדעתה, ולא יסרב לשמוע עצתה, ולא יתייחס אליה כלאחר יד, 
ובזה שמעריכה ומחשיבה, נמצא שמכבדה ששולל ממנה בזיון ובושה, 
ובהנהגה זו היא מתייקרת ומתכבדת שניתן לה ערך ובטחון עצמי בעצמה, 
אבל לא שיגיש לפניה מאכלים ומשקים כמו שמצווה לעשות להוריו. 

ומפורסם לשון הרמב"ם שכתב, האשה צריכה לכבד את בעלה 'ביותר מדאי',
 ו'יהיה בעיניה כמו שר או מלך', אבל לא כתב שהאיש צריך לכבד את אשתו 'ביותר מדאי', 
ו'תהיה בעיניו כמו שרה או מלכה'. 

ולא נאמר בשום מקום חיוב למזוג לה שתיה תחילה וכדומה, 
שבזה אין הבעל חייב, ובודאי שאם מזג לעצמו קודם, 
אינו עובר על הכתובה. 

ואמנם, בדבר האיסור לזלזל בה, להעליבה או לבוז לה, 
או לנהוג אליה בהמעטת כבודה, 
כמו שנמצא לפעמים שהבעל טועה ועושה כן בפני הוריה או ילדיה או משפחתה, 
הנה בלאו הכי זהו איסור גמור מהתורה שאסרה לעשות כן לכל אחד מישראל, 
שנאמר "לא תונו איש את עמיתו", 
ומה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך. 

ואף בינו לבינה, יש איסור גמור לצערה מדיני אונאת דברים ואונאת אשתו, 
שהן קיימות ומבוארות בשלחן ערוך (חושן משפט סימן רכח). 

כך שהאיסור לזלזל בה קיים ועומד גם אילולא הכתובה או השבועה עליה, 
ואם כן מה שכתוב בכתובה "ואנא אוקיר", הוא רק להזכיר ולזרז את מה שבלאו הכי הוא חייב,
 וגם השבועה לא באה להוסיף על חיוביו כלום, 
אלא רק לזרז את מה שהוא חייב כבר. עוד יש לומר, 
לעצם ההתחייבות לכבד את אשתו, כי התחייבות הכתובה בכלל לא עוסקת בכל רגע ורגע, 
כך שברגע שלא יכבד את אשתו יעבור על מה שכתוב בכתובה, 
כי אפילו חתן האוהב את אשתו מאוד, לא יתחייב דבר כזה אפילו ביום שמחת לבו, 
אחר שהכל יודעים את קשיי החיים ואת קושי יצר הרע, עד שיוצרו קראו רע,
ומי יערוב לבו להתחייב כך אפילו בעת החופה, דבר שידוע שאין אדם כמעט העומד בו. 

וממש צחוק הוא, והרי זה כמו הנשבע 'אעבור את הים ברגלי'. 

אבל האמת, שהתחייבות הכתובה היא, 
שהחתן מתחייב שהוא יהיה מהבעלים המכבדים את נשותיהם, 
ובכתובה הוא מודיע מהו סגנון החיים הכללי שהוא מתכוין אליו ולא על כל רגע ורגע. 

והוא והיא יודעים שלא נישאה אלא לאדם רגיל, 
ושניהם יודעים שלא יבצר שלא יקניטנה ולא יתפרצו בו מידותיו,
[ולפעמים אין אפילו איסור להשיב בקטטה, 
כגון העוברת על דת או שהיא מתחילה להקניטו או שאינו יכול להתאפק מול הצער שעושה לו,
 וכמו שכתב בספר החינוך (מצוה שלח): 

"ואין במשמע שאם בא אחד והרשיע לצער חבירו בדברים הרעים, 
שלא יענהו השומע, שאי אפשר להיות האדם כאבן שאין לה הופכים, 
ובאמת לא תצווה התורה להיות האדם כאבן שותק למחרפיו כמו למברכיו"]

רק שנשבע שיהיה מהאנשים השׂמים ליבם על דרכיהם, 
 ומשתדלים שלא להקניט, ואם הקניט ליבו נוקפו על זה, 
ולמחר משתדל שלא לעשות כן, ואם עשה כן שוב, 
ניחם על זה שוב, וכן חלילה, 
באופן שעדיין הוא רוצה בליבו בכבוד אשתו ושלא להקניטה, 
ומפייסה לפעמים ובערב יום הכיפורים, ודרך אשה לגלגל עם בעלה, 
והיא יודעת שבסתר לבבו אינו רוצה לזלזל בה, ויודעת שזה דרך העולם, 
וכלל ידוע הוא בנדרים שנשבע כדעת בני אדם, 
וגם החתן מצידו כוונתו כן שיהיה מהבעלים המכבדים, 
ומשתדל כפי יכולתו ואינו מתכוין להרשיע. 

ובמקרים שהאשה בעייתית והיא הסיבה שאינו מכבדה, 
בוודאי שאינו עובר, כי ברור שלא נשבע שיכבדה גם כשתצער אותו, 
או כשכלו כוחותיו הנפשיים. וגם היא לא חשבה אחרת, 
וכי חשבה שבעלה שונה מכל האנשים, 
וכשתעמיד אותו במצב שלפי טבעו לא יכבד אותה, 
וכי עדיין יכבד אותה בגלל הכתובה?! 

והגע עצמך: "מורד" על אשתו, שבוודאי אינו מכבדה ומצערה, 
ויש תשובות רבות בספרי השותי"ם על דינו אם חייב לגרש או לזון וכו', 
והיאך לא נרגשו להזכיר שהוא "עובר על השבועה"?!

וכן בני זוג המתקוטטים לקראת הגירושין עד שהיא מוחלת על הכתובה בשביל הגט, 
איך לא עלה על דעת בתי הדין להזכיר לו שיתיר את השבועה, 
ואחר כך ימשיך להתקוטט, שהרי כתוב בכתובה "שלא יסיתנה שתמחול לו סכי כתובתה"?! 

ומוכרחים לומר, שפירוש הכתובה הוא המצבים הרגילים בעולם,
 ועליהם בלבד הוא נשבע. 

כלומר: שלא להיות באופן חריג מתחת למקובל, 
ולא על מקרים שהיא מקניטתו וכדומה. 

והכרח גמור לומר כן, כי עולם כמנהגו נוהג, 
ודור הולך ודור בא, ומה שהיה הוא שהווה, 
 וממילא גם מה שהווה כבר היה לעולמים, 
ואי אפשר להעלות על הדעת שבדורות הקודמים שהיו נשבעים בלשון כמו: 

"באמת התורה שבועה חמורה בלי שום התרה עולמית", 
היו כל העם מכבדים את נשותיהם כראוי ממש, 
ובוודאי גם אז היו אנשים המתפרצים ולא מכבדים כיאות בכל יום, 
אף שהאשה לא הכעיסה אותם. 

ובכל זאת, לא חשו גדולי הדורות עד עתה לבטל את השבועה 
"מפני שהוא עובר בכל יום על שבועת ואנא אוקיר". 

ומה התחדש בדורנו?! 

ואדרבה, 
 טענה זו שייכת למי שלא קרא ולא שנה בספרי השותי"ם מכל הדורות, 
כי הם מלאים שאלות על בעלים שאינם מפרנסים או מכבדים, 
ולא נשתנה כלום בזה. 

ובפרט בקשר לפרנסה - אדרבה בזמננו יש שינוי לטובה. 

ועתה שמענה ואתה דע לך, 
כי כל אלו הדברים אמורים לפי המקובל ומפורסם אצל ההמון 
 "שבכתובה כתוב שהבעל חייב לכבד את אשתו", 
וממילא הוא גם נשבע על זה. 

אבל האמת אגידה, כי לכאורה יש כאן שגגה בהבנת נוסח הכתובה, 
ובאמת אין כאן ציווי כלל "שהבעל מתחייב לכבד את אשתו". 

ואבאר שיחתי: 

הנה כל בר דעת הקורא את הכתובה יעמוד תמה על מחזה משונה זה, 
מה ראו מסדרי הכתובה להכניס חיוב כזה לשטר כתובה, 
והלא השטר כולו מיוסד לענייני ממון מובהקים, 
או להתחייבויות הניתן לפורטם למעשה באופן ברור, 
כגון שלא ישא עוד אשה או לא יצא מהארץ ללא רשותה;

 אבל מה שייך להתחייב בכתובה 'לכבד', 
 שהוא דבר המסור ללב, ונוגע לאין ספור של מקרים? ו

איפה יש לנו אח ורע לדוגמא כזו שאדם 
"מתחייב בשטר וקנין ועדים" להתנהג כראוי אל זולתו?!

 ואיך יוכל מוציא השטר לאכוף התחייבות כזו בבית דין?! 

וגם מה יש לאשה בידה בשעה שיש לה 
שטר על זה - יותר מאשר כשאין לה שטר?! ועוד, 
ששני חיובים קרובים יש לבעל אל אשתו, 
'אוהבה כגופו' 'ומכבדה יותר מגופו', 
ולמה לא כתבו בנוסח הכתובה גם שהבעל מתחייב לאהוב את אשתו? 
או לרחם עליה ועל ילדיה? או לחיות עמה בשלום ובלי קטטות? 
ולמה כתבו רק את חיוב הכבוד? 

והממשמש בחיובי הכתובה שוב ושוב, 
יראה כי הוא פלא גדול להכניס "התחייבות לכבד". 

אבל עוד יגדל הפלא, כי המקום שבו נזכר חיוב זה בשטר, 
הוא בין תיבת "אפלח" - אעבוד, 
 לתיבת "אזון" - אתן מזונות, ואינו מובן כלל. 

והלא כל המילים במשפט זה מתפרשים לחובת מזון ופרנסה דווקא: 

כי בתחילה אומר 'אפלח' שיעבוד כדי להביא מזונות, 
'ואזון' יביא מזון, 'ואפרנס' ידאג גם לכל צרכי פרנסת האשה, 
ביגוד וכלי בישול וחשמל ועוד; 

'ואכלכל' יהיה אחראי לניהול הממון לכלכל הבית כהוגן; 

'ואסוֹבר' שישא את כל משׂ אה, 
כי היא פטורה מכל השתדלות בפרנסה. 
נמצא שכל משפט זה מדבר בהתחייבויות ממוניות, 
ומה מקום להכניס בתוכם באמצע התחייבות לכבדה, 
שאינה ענין של ממון כלל? 

ואולי היה מתאים לכותבה להלן, 
 כשכתוב שהיא מכניסה לו נדוניא, 
בתנאי שלא יפתנה שתמחול סך כתובתה, 
ובתנאי שלא יעזבנה וילך לחוץ לארץ, "ובתנאי שיכבד אותה".

 וצריך לבאר שתיבת 'ואוקיר', אינה התחייבות של כבוד כללי כפי שהבנו לעיל,
 אלא היא חלק מהנהגת הפרנסה! 

כלומר התחייבות הבעל לפרנס מתוך כבוד. 

או בנוסח זה: 
אעבוד לפרנסתך בגלל היותך מכובדת אצלי. 

ומעתה הנוסח מחוור ונאה, 
כי חז"ל הקיפו ברוב חכמתם את כל הגוונים של חיוב הפרנסה, 
באופן שהבעל מבטיח את מזונה בצורה בטוחה ומרגיעה את הדעת,
והיינו שידאג לזון ולפרנס, ולעשות זאת בכבוד, 
לא שישפילנה בעקבות זה שהוא מביא את הכסף ולא היא, 
ולא שיתן לה להתבזות עד שתאלץ להתחנן על קניית מזון או צרכי פרנסה אחרים, 
או שתצטרך להתקוטט עמו על רמת המזון או על זמינות ונוחיות המזון, 
אלא יתן מזון מתוך כבוד, בלי גבהות הלב ורעות המידות, 
אלא כפועל יוצא מהערכה וכבוד שלו אליה. 

ומעתה פירוש הכתובה בהיר ונהיר: 

אפלח, מתוך שאוקיר ואחשיב אותך כמי שראויה לעבוד עבורה, 
ובכסף אזון ואפרנס, ואכלכל ואסובר, 
אהיה אחראי לניהול כלכלת הבית כהוגן. 

וכן נראה מלשון החלקת מחוקק (סימן ע ס"ק יב)
שפירש מילת אוקיר "שיפרנסה ברווח לפי כבודה". 

 [ובספר נחלת שבעה פירש שמילת 'אוקיר' שייכת למצות עונה, 
והיינו שמכבדה על ידי שמקרב הנאת תשמישה. 
וכיוצא בזה פירש האור זרוע.] 

עוד יש לומר, שגם אם נאמר שפירוש המילה 'ואוקיר' הוא כבוד כללי, 
מכל מקום שבועת הכתובה אינה חוזרת על מילת ואוקיר. 

כי הנה בשו"ת המבי"ט כתב על שטר שידוכין שבסופו כתוב 
"ונטלו קנין... ונשבעו על 'כל' הכתוב למעלה", 
ובשטר כתוב גם שלא יאחרו את זמן הנישואין, 
ואף על פי כן השבועה אינה על איחור הזמן, 
כי הזמן אינו אלא אזהרה שיכין כל אחד מה שצריך עד לזמן זה, 
אבל אם ישנה איזו סיבה לאיחור לא נתחייב על זה קנס, 
 ומעשים בכל יום שעובר הזמן, וכיון שהוא מרוצה בזיווג, 
ויש לו סיבה לאיחור, אין לחייבו בקנס. 

וכמו שהקנס אינו על איחור הזמן אלא על החזרה מן הזיווג, 
כן השבועה אינה על איחור הזמן. עכ"ד. 

והיינו שהסברא אומרת שכיון שמצוי שאנשים מאחרים את הזמן, 
ממילא אין בכוונתם להתחייב בקנס על תנאי שמצוי לעבור עליו, 
ולכן גם השבועה אינה חלה על זה, אף שכתוב שנשבע על "כל האמור". 

ומעתה גם אנו נאמר, 
מכיון שרוב העולם רוצים בכיבוד נשותיהם, 
ואף על פי כן מצוי שנכשלים בזה, 
לא על זה נשבע החתן. 

ואין זו סתירה למה שכתבו הפוסקים, 
שבזמנינו שכותבים את השבועה 'על כל האמור לעיל' והיא חוזרת על "כל" הכתובה,
 כי כוונתם היא על כל חיובי הכתובה המתחדשים לבעל בגלל שנושא אשה זו לאשתו, 
וכגון תנאֵ י קבלת הנדוניא, והתחייבויות סכומי הכתובה, 
והתחייבויות הפרנסה, אבל החיוב לכבד את אשתו לא נוצר דווקא בגלל הנישואין, 
אלא הוא חובה מכל איש ואשה בישראל לכל איש ואשה בישראל, 
רק בדרך כלל אין לאיש קשר עם אשה, ובשעת נישואין שמותר לו להיות עם אשה זו, 
חוזר ומתעורר חובת הכבוד שחייב לנהוג בה בלאו הכי, 
 כשם שחייב לנהוג עם כל איש ואשה מישראל שמזדמן לו עסק איתם. 

וכיון שהאשה נמצאת עתה בביתו באופן קבוע והמכשול מצוי יותר, 
לכן משתמשים בכתובה להזכיר חיוב זה. 

אבל אין זה חיוב של "הכתובה", 
וממילא אין שבועת הכתובה הולכת על זה. 


תועליות נוספות שיש בשבועה, 
עיין עוד במשפט הכתובה ח"ה מעמוד ריח עד עמוד רלו.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 316-319


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=