מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
אומנות הקבלה
שורה אחת בכתובה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
הבטחת הקב"ה לאשה
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
תדמית
היום המסוגל לשידוכים
שינויים בשם- כתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
הזמנת רחוקים מתורה
"לא טוב היות האדם לבדו"
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה היא הבית!
מסר לבעל היקר!
וידוי ביום החופה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
עצות והנהגות טובות לאשה
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
חופה לפני השקיעה
טעם התקנה
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
בחור ובעולה מאחר
בחור ובעולת עצמו
התרפאה המשפחה
הסבא עם הכלה יד ביד
שבע ברכות בבית האבל
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
קביעת חתונה בשנת האבל
השתתפות בחתונה
נוסח החתן
ח. ביאור הנוסח
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
נשיאת חן
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
השתתפות בשבת חתן
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
בין האירוסין לחתונה
חוץ לארץ
מרוקו
המערערים
איסור שינוי מנהג
ספר התורה ממקום למקום
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
פסק זמן של התבוננות
שמחת הלב
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
שבת - היום השביעי
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
עליית החתן לתורה
לא ידעו ולא יבינו
בחור ואלמנה
מחלל שבת
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
שם נוסף לאבא
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
עזר כנגדו
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
שני שמות עריסה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
'דחזו ליכי'
רודף שלום...!
שני שמות יהודי וגויי
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הכל לפי הענין
במי תלויה פרנסת הבית?
צילומים
מסר לרעיה יקרה!
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
במה קונה איש את אישתו?
התנגדות לכתיבת שם האב
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
אהבה דווקא לאחר הנישואין
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
מנהיגות
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
אב מאמץ
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שם משפחה בכתובה
יציאה לחוץ לארץ
קבלת רשות
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
בן תורה
הוא לא בן אדם
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
התערבות ההורים
בחירת שידוך - תפילה
התנגדות ההורים לגיורת
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
בדיקת שמות החתן והכלה
דעת תורה
תבנית מוגדרת
פגישה מוקדמת
ענוה
מידע בעייתי על המשודכים
גיל נישואי הבת
שני אחים לשתי אחיות
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
תאריכים מסויימים
אין להקל
התנגדות הורים בנישואין
סיום הש"ס / לישא אשה ?
שידוכים מיוחדים שמות שווים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
שינויים בנוסח
אח צעיר לפני אח גדול
בררנות יתר
בושה ובזיון מצד ההורים
צביעת השיער
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
אופן ההיתר לברר
הוצאות מיותרות
הוחלפו הכתובות
חשיבות העזרה לזוג
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
בושם בזמן פגישה
בין האירוסין לחתונה
העיקר שתהיה ברכה
תמונות משפחתיות
לשון הרע ורכילות
מקום הפגישות
יראת השמים של המשודך
חתימת השטר
כספי מעשר
אל תלחץ
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
קנין כספו
דעה משובשת?!
גר צדק
כתיבת התנאים
גם היהלום קטן הוא
הגינות ויושר בקנין
שבוע קודם החופה
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
שבירת צלחת
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חֵ נָ ה
מתנות
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
זריזות במועד הנישואין
שבת קודש
מוצאי שבת
תעניות
חתונה בימי העומר
תיקון לאחר החתימות
חתונה בבין המצרים
שידוך לזוג שאינם שומרים
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
תפילין רבנו תם
סימן טוב
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אופן המחיקה
קיום לתיקון
נוסח הקיום
צילומים בקדושה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
איך מוצאים את האישה הנכונה
הגעה לאולם
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
ערב שבת
זמן התשלום
שידוכים לחרדים
תיקון בתאריך מוקדם
בנחת ומתינות
בעל תשובה
אפר בראש החתן
טעימת הכוס
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
מקום הקיום
רק אין יראת שמים
ברכות בפני פריצות
פסוקים ומאמרים
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
לבוש צנוע
שידוכים לדתיים
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מיקום החתן והכלה בחופה
"אל תטוש תורת אמך"
יין אמיתי
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
סוגריים
החוט המשולש - תשלום השדכנות
מילוי חלל - טיוט
דמי שדכנות בחסד
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חול המועד
ימי העומר
בין המצרים
יין לבן
מהתורה או מדברי חכמים
חול המועד
תיבה תלויה
באור ברכת האירוסין
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
מנין עשרה
ליווי בנרות
מצוה גדולה
קריאת התורף
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
להתעטף בציצית
מעשה הקנין
חלוקת הברכות
טעם הקנין
שכח טבעת
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
שבירת כוס - זכר לחורבן
תמונת הכלה
יין אמיתי
כולם עומדים
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
טעות בסדר הברכות
טבעת המלך
ביאור שבע ברכות הנישואין
טבעת לאיש
זכוכית
גר וגיורת
מזיגת הכוס
ידיעת הסכום
כל גדולי עולם
יראי שמים
טעימת הכוס
איסור יחוד
הכתובה
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
כולם עומדים
ריקודים מעורבים
יכירו וידעו
כוס היין
סמוכים לעד לעולם
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
איסור הסתכלות בכלה
הגבהת הכלה
הפסק בין נטילה להמוציא
טעימת הכוס
ליווי החתן והכלה
ברכת חתנים בעשרה
עטיפת הכוס
מחזיר גרושתו
וידוי
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
הכרת החתן והכלה
תחת כיפת השמים
פרישת הטלית
ניגון הברכות
שם המשפחה - כלה גרושה
העדים - לא קרובי משפחה
כלה גרושה
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
חופה בבית כנסת
שותפות בחנות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן דומה למלך
טבעת הקידושין
לימוד תורה בליל הנישואין
ממהר ללכת
לא אכל כזית
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
תענית אסתר
בגדי כבוד
בני אשכנז
בכל החתונות
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
"מנהג" אותיות "גהנם"
לא ברבים
ישיבה מעורבת
זהירות מונעת אסון
חופת נידה - דחיית חתונה
כבוד הבריות
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
עדי יחוד
לא לשם יחוד
גילוח ותספורת
תפילה בציבור
חדר יחוד - בני ספרד
החזרת החפץ
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
הברכה הגדולה ביותר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
פעמיים באהבה
החתן עם הכלה יד ביד
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
צילום אחיזת הכתובה
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ללא אבנט
טבעת לחתן?!
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
איסור נגיעה
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
שבע ברכות
ירידת הדורות
חתן וכלה בשמחה אחרת
כיסוי פני הכלה
הפרדה מליאה
'מצוה טאנץ' בזמנם
לא לדבר
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
בקול רם
יסודתו בהררי קודש
שבע ברכות בסוכה
הכל נשאר במשפחה
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
ז. נוסח השבועה
העצבות היא בידי האדם
קבלת היסורים בשמחה
"ואברהם זקן"
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
"אשר ברא" עם בני ביתו
שבעה מלאים
לדבר אל הרובד הגבוה
הסרת הכפפה
כאילו היא לא חולה
"אשת חבר הקני"
הדרך החכמה לניהול שידוכים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
"היום היה לי יום של ישועות"
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
מלאכה. וידוי.
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
העצבות היא בידי האדם
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
משקפי האמונה
תעודה משלמה המלך
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבע ברכות עד השקיעה
הרי את מקודשת
שבע ברכות בליל הסדר
השתתפות החתן והכלה
מה לך נרדם
החתן והכלה יצאו
הקידושין - האשה נקנית
העיקר שהיא שומעת
החתן קובע
שבעה אכלו פת
המברך אוכל פת
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
כולכם חייבים בכבודי
גדולי רבני אשכנז
השבועה בכתובה מקורות טהורים
הרם קולך
ט. צורת השבועה
מחיצה
ברכת מעין שבע
תאריך לועזי
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
ספרדי אצל חתן אשכנזי
העליה לתורה
אשכנזי אצל חתן ספרדי
חופה ביום ויחוד בלילה
כזית פת לחתן ולכלה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
יא. טענות המערערים על השבועה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
להזהר מלשון הרע בשידוכים
ביטול שידוכין
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
חכמת לב
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
שבת חתן - בית מלון
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
חתימת החתן
מנהג חוץ לארץ
חינוך במחשבה תחילה
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יחוס
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מילויים שונים - כלה בעולה
זריקת סוכריות?!
שכר שדכנות
"חכם לב" = רצון!
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שם ומשפחה
תורת חסד על לשונה
אשה כשרה עושה רצון בעלה
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
"אין כמו התורה!"
גדול כח הרצון
יב. תשובה למערערים
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
אין טעויות
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
לשאול עצת המורה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
איפה מגיע כח הרצון?
גודל האחריות בשידוכין:
הלימוד משליחות אליעזר:
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
סוף דבר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
10/03/2024
189

שינויים בנוסח

רבותינו דקדקו בנוסח הכתובה בכל אות ובכל תיבה, ועל כן אין לשנות מנוסח זה,
אפילו בדברים הנראים של מה בכך, כי ישנה כוונה ועומק בכל תיבת ואות.

וכל המשנה בנוסח הכתובה אפילו במקצת, הריהו מוציא לעז על הראשונים,
וחלילה לנו לחשוב את עצמנו חכמים יותר מהראשונים שקדמונו.

המעיין בספרי רבותינו הראשונים ועד האחרונים,
יראה כמה נזהרו שלא לשנות בכתובה אפילו בתיבות שאינן משנות את המשמעות כלל,
ופעמים שגדולי עולם ראשונים כמלאכים התחבטו בתיבה אחת אם להוסיפה או לא,
וכל כך כדי שלא לשנות את הנוסח המקובל מדורי דורות.

ואם כן, אנחנו שלא מגיעים לקרסולי קרסוליהם,
ואין לנו שיג ושיח במה שידעו הם,
היאך נוכל להרים ראש ולשנות או "לתקן" איזה דבר שלא כתבו הם.

והנה בֶּעָתה, 'חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותיכם',
קמו להם איזה ראשי ישיבות שדרכם להעתיק את מנהגי האשכנזים לספרדים
מבלי לעיין בשורשם של דברים בספרי הפוסקים הספרדים,
ומבלי להתייחס בכובד ראש שכך היה מנהג הספרדים מדורי דורות,
ובטענות שונות ומשונות, "תקנו" נוסח כתובה לתלמידיהם הספרדים על פי מנהג בני אשכנז,
שברור שהוא נוסח אחר מהמקובל לנו מדורי דורות,
ועל ידי כך ביודעים ובלא יודעים,
משנים הבחורים הספרדים את מנהג אבותיהם ורבותיהם גדולי עולם
ומשתמשים בכתובה הנחשבת "מתוקנת".

ובספר משפט הכתובה (ח"א סג, סח) אחר שהאריך בכל הנ"ל,
כתב כדלהלן: אשר על כן, לא יפה מה שהדפיסו באיזה ישיבה ספרדית
"נוסח כתובה לבני ספרד על פי הנחלת שבעה" לפי הבנת עצמם,
[ספר נחלת שבעה הוא לרבי שמואל הלוי, תלמיד הט"ז, שהיה רב בפולין וגרמניה].

שהרי נוסח הספרדים המקובל מדורי דורות בארץ ישראל,
נשען על יסודות איתנים וכמבואר להלן, והוא נוסח מזוקק ומדוקדק בכל מילה ומילה.

ומי נתן לנו רשות לשלוח יד ולשנות.

ויש להעיר על עצם העוז להתחכם יותר מהקדמונים ולשנות כאשר נראה להם לפי הבנתם,
ובכך בזים הם למסורת של מאות שנים, ולבנין אבותינו ואבות אבותינו,
כאילו אין להם כל משקל למול ההבנה החדשה של ה"מתקן".

אבל כבר לימדונו חז"ל (ברכות ז ע"ב) "גדול שימושה יותר מלימודה",
והעיקר הגדול הוא להתאבק בעפר רגלי חכמי הדור ימים ולילות,
ולשמוע מהם איך אנחנו צריכים להתנהג בנוסח הכתובות שלנו.

אבל זולת זה, צריכים אנחנו לחיות בפחד לשנות זיז כלשהו ממה שעשו אבותינו.

וכמה מגדולי הדור אמרו לי, שזו 'רמות רוחא' [רוח גבוהה].

ומי יגלה עפר מעיניו של גאון ההלכה והמידות רבי שלמה זלמה אוירבך זצ"ל
שפעם בהיותו מסדר קידושין אצל בחור ספרדי מתלמידי ישיבתו,
אמר הרב לחתן שלא כדאי שהוא ראש הישיבה ימלא את הכתובה
אלא יתנו אותה לרב ספרדי למלאותה כמנהג,
מפני שאצל הספרדים נוהגים לכתוב לחתן תואר "חמד בחורים"
ולכלה "בתולתא שפירתא ויעלת חן", או כיוצא בזה,
והוא חושש שמא לא יכתוב התארים כראוי.

והפציר החתן בראש הישיבה שיכתוב הוא,
ואמר לו "הלא ראש הישיבה יודע את התארים" (כפי שאמר בעצמו).

השיב ראש הישיבה, כי מה שיודע הוא סגנון כללי שיש אצל הספרדים,
אבל אולי בעדה זו או אחרת יש דקדוקי תואר המיוחדים להם,
והוא אינו חפץ להוריד מהמקובל ומהראוי לכלה זו.

קפץ החתן והודיע שהוא מוחל מחילה גמורה על כל התארים,
ורצונו שהגאון ראש הישיבה הוא דווקא ימלא את הכתובה.

אז סנט בו ראש הישיבה והושיבו מולו והחל לאלפו בינה,
שהוא אינו רשאי לומר כן, והוא חתן צעיר, ונכנס למשפחה חדשה,
ויש כבוד המשפחה בדבר, ואי אפשר לו לוותר על שום תואר של כלתו,
ואי אפשר לראש הישיבה להוריד שום תואר של המשפחות.

וסוף דבר, שעמד ראש הישיבה על דעתו ולא ויתר,
עד שנתנו את מילוי הכתובה לרב ספרדי שהיה שם,
והוא מילא הכל כמנהג.
עד כאן המעשה.

ואתה הקורא הבט וראה עד כמה חרד הגאון האציל הזה לדקדוקי תואר בכתיבת כתובה,
הגם שזהו לכאורה דבר קל שאין בו נפקא מינה,
וכל זה כדי שלא לשנות מהמנהג.
וכן יש לנו ללמוד מהנהגה זו בכל מקום. ע"כ. (א קנא)

ובהזדמנות אחרת שדברתי עם הגרש"ז על ענין השבועה שבכתובה וכדלהלן,
אמר לי משפט בזה הלשון: "אני לא מתעסק עם הכתובה הספרדית בכלל, 
כי הכבוד של המשפחה הוא', שהרב שלהם יסדר אותה כפי המנהג שלהם". (ה רמה)

וכיוצא בזה היה אצל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל,
שלא נתן רשות לחתן לשנות מנהג מסויים ממנהגי אבותיו בענין הכתובה,
אפילו שבאותו ענין לא היה הכרח הלכתי כלל. (א סט)
עד כאן תוכן דבריו.

ראה באיזו ענווה התנהגו גדולי עולם אלו,
ומעולם לא עלה לפניהם אפילו במחשבה לשנות בנוסח הכתובה הספרדי.

ואילו אלו, הלכו ובנו במה לעצמם "לתקן" כתובה לספרדים על פי מנהגי אשכנז??!!
ועיין בגמרא (יבמות קט ע"ב) מה שדרשו על הפסוק (משלי יא טו):
"רע ירוֹע כי עָרב זָר, ושנא תֹקְעִים בוֹטח ",
רעה אחר רעה תבוא לתוקע עצמו לדבר הלכה.
והשם הטוב יכפר בעד.
והנה מה שאמרו כמה מגדולי הדור, שזו 'רמות רוחא'.

הנה לצערנו הרב,
פעמים רבות דברים אלו נובעים מחמת חוסר חשיבות
והבנה במעלת גאוני ומאורי הדורות האחרונים הספרדים אשר מפיהם אנו חיים,
שלא רק שאינם רואים לנכון לעיין בספריהם,
אלא מעולם אפילו לא שמעו את שמותם,
[כן שמעתי מפי קדשו של מרן זצוק"ל שאמר מכאב לבו],
ועל כגון זה נאמר "לא ידעו ולא יבינו, בחשכה יתהלכו".

על כן, יש לייעץ לאותם ראשי ישיבות ללמוד מעט מוסר בענין מידת הענווה,
ובכך יקל להם להבין שגם לספרדים במשך כל הדורות,
היו גדולי עולם וענקי רוח המעניקים חמה בקומתם,
ויתחילו לעיין בספריהם ולמצוא תשובות לכל שאלותיהם ותמיהותיהם על מנהגי ספרד,
וכמו שהתבטא בחריפות הגאון רבי ישראל יהושע טרונק
[לפני כ-150 שנה בשו"ת ישועות מלכו (יו"ד סימן נג)],
וזו לשונו: ובפרט כי גדולי רבני ספרד, אשר ציפורנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז,
הם מתירים, ואיך נוכל לעשות תורתם פלסתר.

והאמת, שעל ידי פחזותם של האשכנזים, יצאה מכשלה גדולה.

ומעולם לא עלה על דעתי שיהיה מי שחושש בזה. ע"כ. (עי' רנג)

וראיתי לנכון להביא מעט מדברי רבותינו הקדמונים בענין שפלות ערכנו קודם שבאים לפסק הלכה,
ועל אחת כמה וכמה אצל אותם שכמעט אינם עסוקים בלימוד ההלכה כלל,
אלא רק בלימוד הגמרא ובפלפולים שונים,
ואינני יודע אם באיזה זמן מימי חייהם השקיעו באמת בלימוד ספר ה"בית יוסף",
שהוא היסוד לכל פוסק הלכה.

וכבר כתב בשו"ת שבט הלוי וואזנר (חלק ב סימן נז):
"פעם אמר לי גאון ישראל החזון איש זיע"א באחת משיחותיו אתי,
כי בנעוריו למד הרבה טור ובית יוסף,
והיו חבריו מלעיגים עליו ואמרו שיהיה זה מלמד תינוקות,
וסיים ואמר: ברוך ה' נעשיתי מה שנעשיתי". ע"כ.

וסיפר מורנו הראש"ל שליט"א, שכאשר ביקר פעם אצל הרב וואזנר,
הוא אמר לו שהחזון איש דיבר איתו בחריפות גדולה יותר נגד דרך הלימוד היום בישיבות.

ושאל אותו הראש"ל, אם כן למה לא כתב זאת הרב בספרו?
הוא חייך, וענה לו: "אתה יודע היכן אני גר..."
[ועיין עוד דברים נמרצים במעלת והכרח הלימוד בבית יוסף לפסיקת הלכה,
בחוברת "חג השבועות בהלכה ובאגדה" (עמוד 146), ותרווה נחת.]

והנה, ידוע מה שכתב הרא"ש, שאין להוציא דין על פי קושיא,
שאם יש תירוץ אחר לקושיא נתרועע היסוד ונפל הבנין.

וכתב בכנסת הגדולה,
שאין לקרוא תגר על מנהג העולם ופירוש המפרשים אחרונים וקדמונים,
ואפילו שנראה לו קושי בדבריהם,
כי יש לנו לתלות החסרון בנו ולומר שדעתם רחבה מדעתינו,
ואין אנו משיגים עומק כוונתם.

ובשו"ת דגל ראובן כתב בשם הגר"ח מוולוז'ין,
שכאשר בא לפניו רב אחד והציע לו פסק דין על פי יסוד קושיתו בתוספות ביבמות.

ענהו הגאון, כי "מקושיא לא מתים". עי"ש.

נמצא אפוא, שאף אם נאמר שלאותם "מתקני" הכתובה הספרדית,
ישנן קושיות על הכתובה,
וכי בגלל זה ישנו את מנהג אבותינו ואבות אבותינו מזה מאות בשנים?!
וכי באנו מעשרת השבטים שאין לנו מסורת מגדולי עולם?!
וכי רק לבני אשכנז היו גדולי עולם?!
זאת ועוד, הלוא כל קושיותיהם וסיבות שינוייהם בכתובה,
כבר הועלו על ספריהם של גדולי רבותינו ודנו בהן,
ואם כוונתם לשם שמים לחפש את האמת,
מי מונע בעדם לעיין בדבריהם,
ובפרט בספר הנפלא והאדיר "משפט הכתובה" שדן בכל פסיק ופסיק שבכתובה,
ובאר הכל בטוב טעם ודעת עם מקורות נאמנים,
אחר שחקר ודרש בכל פינה ובכל זוית שבכתובה במשך 15 שנה,
ואיך אפשר להורות בענייני כתובה, וכל שכן לשנות,
מבלי לעיין בספר הנפלא הזה,
אשר אסף והביא את כל הדעות והמנהגים מלפני כאלף שנה,
דור אחר דור, ועד דורנו אנו??!! אתמהה.

'פליאָה דעת מִמני, נִשגבָה, לֹא אוכל לה'.

[ועיין בספר "פוסק הדור" על מרן הראש"ל זצוק"ל, "נאום הכתר", סוף עמוד .91 ולהלן (עמ' 289)].

ובספר עליות אליהו סיפר בשם הגר"ח מוולוז'ין,
כי הרב החריף רבי צבי מסמיאטיץ, תלמיד הגר"א,
היה דרך לימודו על דרך החריפות, ולא זז מחבבו, אמר לו הגאון,
בחר נא איזה חידוש והגד לפני, וכאשר הציע לפניו דבר חריף וטוב,
ענהו הגר"א, אם באנו לפלפל כן, הלא אפשר להוסיף כהנה וכהנה,
והאריך לו בדברי חידודים במהירות גדולה,
עד שכמעט קצרה יד שכלו החריף להשיג הכל.

וכה סיים הגר"א, כשלומדים באופן זה,
יוכל האדם לטעות בעצמו, מאחר שבכל יום ויום מוסיף חידוד על חידוד,
ויוכל לחשוב כי הוא הולך וגדל,
ויוכל לבוא לידי גסות הרוח להתגאות בחריפותו ולהעריך עצמו
שהוא כדאי לדבר נגד המחברים הקדמונים,
אבל כשלומדים תורה על דרך העיון האמיתי,
אזי מתרגלים בכל יום להכיר פחיתות ערכנו. ע"כ.

ישמע חכם ויוסף לקח.

צא וראה מה כתב גאון עוזנו רבנו יוסף חיים זצ"ל בשו"ת רב פעלים (חלק א בפתיחת הספר):
ויש שאין דרכם לתור ולחפש בספרי האחרונים,
אלא פונים דוקא לספרי הראשונים,
וכותבים מה שנראה להם לפי הכרעת דעתם וסברתם כאשר תשיג ידם,
ובדרך זו מתנהגים על הרוב גאוני אשכנז.

ואף על פי שבודאי לאו ברמות רוחא נוהגים כך, עם כל זה,
אחר אלף מחילות מכבוד תורתם,
לא טוב עשו כי זה כלל גדול בתורה שאינה נקנית אלא בחבורה,
ולכך נקראו החכמים בעלי אסופות.

ותמיד תמצא שהגדולים צריכים לקטנים.

והתנא הגדול אמר (תענית ז ע"א),
הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם,
ומתלמידי יותר מכולם.

ולכן, אפילו הוא רב מובהק וחכם גדול,
למה לא יבקש לדעת מה שכתב הספר האחרון,
הן מסברת עצמו, הן ממה שאסף וקיבץ מהראשונים והאחרונים באותו ענין,
ושמא ימצא שם דבר חדש.

ואפילו אם לא ימצא דבר חדש,
יועיל מה שימצא לו חבר כסברתו,
ואין זה כדן יחידי.

ובדרך זו נוהגים חכמי הספרדים בפסקים ותשובות שלהם,
לתור ולדרוש מכל הספרים ראשונים ואחרונים ואחרוני האחרונים ככל אשר תשיג ידם,
כדי לברר ההלכה בתשובותיהם. ע"כ.

שפתים ישק משיב דברים נכוחים.

וידוע מה שאמרו בתלמוד (עירובין יג ע"ב),
מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם,
מפני שנוחים ועלובים היו, ושונים דבריהם ודברי בית שמאי,
ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם.

וכתב מרן רבו יוסף קארו בכללי הגמרא,
שלפי שנוחים ועלובים היו, זכו לכוון לאמיתה של תורה.

וצריך לזכור תמיד מאמר חז"ל (ירושלמי שקלים פ"ב ה"ה)
"לעולם יחשוב אדם כאילו בעל שמועה עומד נגדו",
ואילו היו לפנינו לא יכולנו לדבר או לפצות פה לפניהם,
שאין אנו ראויים להיות תלמידי תלמידיהם,
והיאך נעיז פנינו לחלוק עליהם.

והשם יזכנו להכיר מיעוט ערכנו.
(שו"ת יביע אומר דברי הפתיחה לח"א וח"ג.
ועיין עוד דברים נמרצים בזה בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק יא ממרן זצוק"ל)

ויודע תעלומות יודע, כי לאחר שראיתי שרבים וטובים,
תמימים וישרים מבני ספרד, "עוזבים מקור מים חיים",
מנהג אבותינו ורבותינו גדולי עולם מאות בשנים,
"לחצוב להם בורות נשברים", והולכים שולל אחר כתובות אלו "המתוקנות",
העירוני רעיוני, ועל משכבי בלילותך, מה לך נרדם,
קום קרא אל אלהיך והוא ירצך,
ואל תבוש כנגד המלעיגים עלו לאמר:
קום לְ עליך לאמר 'מה לך פה, ומי לך פה,
כי נצבת לך כמו נד, ומי הביאך עד הלום'.

וסהדִי במרומים, כי לא לכבודי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי,
רק קנאת השם צבאות תעשה זאת, בראותי כי שחה לעפר נפשנו,
דבקה לארץ בטננו, ומזלזלים ברבותינו ובכתובות אבותינו ואבות אבותינו ללא פחד וללא מורא,
על כן אמרתי "קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך", 
וסייעתא דשמיא של כל אותם גדולי ומאורי הדורות תעמוד לנו לעזרה,
להעמיד הדת על תילה, ולבער דעות משובשות מן הכרם,
למען תמלא הארץ דעה את השם,
ללכת איש על מחנהו ואיש על דגלו, ולא יטוש תורת אמו,
ובכך גם קודשא בריך הוא לא יטוש עמו ונחלתו לא יעזוב, אמן.
(עיין בהקדמה לארחות חיים, לרבי חיים וולף בוכנר, לפני כ-400 שנה)

שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 179-182


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=