מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

שתי כוסות

קודם ברכת המזון יביאו שתי כוסות של יין,

אחת לברכת המזון ואחת לשבע ברכות,

ולאחר שהמזמן סיים לברך ברכת המזון על הכוס,

ימתין ולא יברך 'הגפן',

אלא יכבדו איש אחר או כמה אנשים שיברכו על הכוס השניה את שש הברכות:

"שהכל ברא לכבודו" וכו' עד "אשר ברא".

ואחר כך המזמן יברך על הכוס הראשונה "הגפן",

ונהגו למזוג מעט מכוס לכוס,

ושותה המזמן מכוסו רביעית,

ונותנים לחתן ולכלה לטעום מכוס הברכות.

[ואם הכלה לא טהורה, יניח החתן את הכוס והיא תיקח מעצמה.]

ועל כל פנים, אם בירכו את כל הברכות על כוס אחת,

אין זה מעכב.

והוא הדין בכל זה כאשר מברכים שבע ברכות בסעודות שבשבעת ימי המשתה,

וכפי התנאים דלהלן.

(שו"ת חזון עובדיה ח"א כרך ב סימן מח. שה. ב"ח ב תכב)

בגמרא פסחים (קב ע"ב) אמרו,

אין אומרים שתי קדושות [שתי מצוות, כמו ברכת המזון וקידוש]

על כוס יין אחת, לפי שאין עושים מצוות חבילות חבילות,

[שנראה עליו כמשוי (רשב"ם)].

וכתבו התוספות,

ויש נוהגים מטעם זה בסעודה שבחופה שלא לומר שבע ברכות על כוס ברכת המזון,

אלא מביאים עוד כוס אחר.

אך רבנו משולם, היה אומר הכל על כוס אחד,

כי אין זה דומה לברכת המזון וקידוש ששני דברים שונים הם לגמרי,

אבל סעודת חתן דבר אחד הוא,

שברכת המזון היא הגורמת לשבע ברכות. ע"כ.

וכן מבואר בסדר רב עמרם גאון בשם רב שר שלום גאון.

וכן פסקו מהר"ם חלאוה, המאירי, העיטור, אבודרהם,

המנהיג, הרמב"ן, הכל בו, רבנו ירוחם ועוד.

אולם, רבנו תם היה מצריך לברך על שתי כוסות.

וכן דעת הרא"ש, המרדכי, תלמיד הרשב"א בצרור החיים,

וכתב הטור שכן המנהג באשכנז.

וכתב מרן השלחן ערוך (סימן סב ס"ט),

יש אומרים שאין לומר שבע ברכות על כוס ברכת המזון,

אלא מביא כוס אחר ואומר עליו שבע ברכות,

וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון ואומר עליו 'הגפן'.

ויש אומרים שאין צריך,

אלא על כוס של ברכת המזון מברך שבע ברכות,

וכן פשט המנהג.

ובמדינות אלו נוהגים כסברא הראשונה להצריך שתי כוסות. ע"כ.

וכתב החיד"א, אף שמרן כתב שהמנהג שדי בכוס אחת,

עם כל זה, עינינו הרואות שהמנהג בארץ ישראל ובמצרים להצריך שתי כוסות.

וכן המנהג כיום, כמו שכתבו בארצות החיים,

פני יצחק אבולעפייא, כף החיים ועוד.

[ובדרך אגב, ראיתי לנכון להביא את לשון החיד"א (שו"ת חיים שאל ח"ב סימן לה אות ב)

על מרן רבנו יוסף קארו, וזה תוכן דבריו: ואל תתמה על זה,

איך נהגו שלא כדעת מרן, ובפרט בארץ ישראל דמרא דאתרא הוא.

דע, שמצאנו כיוצא בזה באבן העזר (סימן סב ס"ט)

שכתב שאין צריך כוס אחר לשבע ברכות,

ודי בכוס אחת של ברכת המזון, ושכן פשט המנהג.

והנה עינינו הרואות שהמנהג בארץ ישראל

ובארץ מצרים להצריך כוס אחר לשבע ברכות.

וכיוצא בזה כתב מרן (סימן קכו סל"ז) שנהגו לכתוב בגט 'בנפשיכי' בשתי יודי"ן,

ואילו בעיר הקודש צפת בזמן מרן נהגו לכתוב ביו'ד אחת,

וכמו שכתב הרב המוסמך מהר"ם גלאנטי ז"ל בתשובותיו,

וכתב ששאל למרן עצמו על זה,

והשיבו: "אם כך נהגו, לא ישנו את המנהג".

והרי אפילו בדבר שמרן כתב שכך נהגו, המנהג בהיפך?

ויתכן שלרוב קדושתו וטרדת לימודו, לא דקדק,

וסבר שהמנהג כן ואינו כן.

וכן צריך לומר במנהג הקדום שלא לומר וידוי ממוצאי כיפור עד סוף חודש תשרי,

ומרן אגב שהיה טרוד בלימודו ומשפטיו עם ישראל,

לא שת לבו בעת ההיא. ע"כ.

וכיוצא בזה כתב מרן זצוק"ל (חזו"ע אבלות ב רד):

"ואני שמעתי מפי הרה"ג רבי יהושע שרבאני זצ"ל,

שהגאון רבי יוסף חיים, לא היה בקי כל כך במנהגי בגדאד,

לרוב טרדת לימודו ועיונו בפוסקים",

[כי לא היה מעורב עם הקהל כל כך,

ורוב זמנו היה טרוד בכתיבת פסקיו וחיבוריו הקדושים והנוראים.

ושיעוריו לרבים, היו בעיקר בבוקר לאחר התפילה,

ובצהרי היום בשבת קודש].

(ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ו יורה דעה סימן לז.

ובחוברת "האבלות בהלכה ובאגדה" עמוד .228 ודו"ק)]

עירוב הכוסות מנהג זה שנהגו לערב את שתי הכוסות יחד,

יסודתו בהררי קודש במחזור ויטרי (סימן תצו) שכתב,

וחוזר ונוטל כוס ראשון שלפניו שבירך עליו ברכת המזון,

ומברך עליו הגפן,

וטועם המברך ומערה ממנו על כוס החתן,

ושותה החתן ואחר כך תשתה הכלה אחריו,

ויזמרו המסובים זמירות לכבוד החתן. עי"ש.

ובחופת חתנים כתב,

שמערב גם את כוס שבע הברכות לכוס הזימון,

כדי לצאת ידי חובת שיטת רבנו משולם שמברכים הכל על כוס אחת,

וצריך שהמזמן ישתה מהיין שנאמרו עליו הברכות.

וכן פסקו בבית עובד ובכף החיים.

אולם הרש"ל כתב,

שאין צריך לערות מכוס ברכת המזון לכוס השני,

כיון שאינו פגום.

וכתב מרן זצוק"ל,

והנה כעת גם אנו פה עיר הקודש ירושלים נוהגים לברך על שתי כוסות,

אלא שאיש אחד מברך ברכת המזון על הכוס,

ואיש אחר מברך שש ברכות,

ושוב חוזר אותו שבירך ברכת המזון ומברך הגפן,

ומוזגים משתי הכוסות זו עם זו לערבן, ושותים. ע"כ.

גם בספר בית חתנים (ב תכג) כתב,

שכן מנהג רבותינו ראשי ישיבת "פורת יוסף" לערות מכוס לכוס. עי"ש.

שאלה: יש להבין, מדוע כשמברכים שבע ברכות בחופה,

ברכת 'הגפן' קודמת ואחר כך שש הברכות,

ואילו כשמברכים לאחר ברכת המזון,

מברכים קודם שש הברכות ואחר כך 'הגפן'?

תשובה: ברכת 'הגפן' שבחופה,

היא ככל קידוש והבדלה שברכת 'הגפן' קודמת,

מפני שהיא תדירה,

והברכות שבינתיים אינן מהוות שום הפסק.

לא כן ברכת 'הגפן' שבברכת המזון,

השוו אותה לכל ברכת 'הגפן' של כל השנה בברכת המזון,

שתיקנו לברך 'הגפן' לאחר ברכת המזון סמוך לשתיה

[ולא לפני ברכת המזון, משום שבברכת המזון הוא מסלק דעתו מכל אכילה ושתיה],

כך גם כאן תקנו לברך 'הגפן' סמוך לשתיה אחר שש הברכות.

(רבנו ניסים גאון)

מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 246-248

הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה

מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

שתי כוסות

הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם! נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה

הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה