מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
אומנות הקבלה
שורה אחת בכתובה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
הבטחת הקב"ה לאשה
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
תדמית
היום המסוגל לשידוכים
שינויים בשם- כתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
הזמנת רחוקים מתורה
"לא טוב היות האדם לבדו"
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה היא הבית!
מסר לבעל היקר!
וידוי ביום החופה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
עצות והנהגות טובות לאשה
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
חופה לפני השקיעה
טעם התקנה
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
בחור ובעולה מאחר
בחור ובעולת עצמו
התרפאה המשפחה
הסבא עם הכלה יד ביד
שבע ברכות בבית האבל
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
קביעת חתונה בשנת האבל
השתתפות בחתונה
נוסח החתן
ח. ביאור הנוסח
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
נשיאת חן
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
השתתפות בשבת חתן
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
בין האירוסין לחתונה
חוץ לארץ
מרוקו
המערערים
איסור שינוי מנהג
ספר התורה ממקום למקום
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
פסק זמן של התבוננות
שמחת הלב
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
שבת - היום השביעי
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
עליית החתן לתורה
לא ידעו ולא יבינו
בחור ואלמנה
מחלל שבת
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
שם נוסף לאבא
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
עזר כנגדו
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
שני שמות עריסה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
'דחזו ליכי'
רודף שלום...!
שני שמות יהודי וגויי
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הכל לפי הענין
במי תלויה פרנסת הבית?
צילומים
מסר לרעיה יקרה!
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
במה קונה איש את אישתו?
התנגדות לכתיבת שם האב
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
אהבה דווקא לאחר הנישואין
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
מנהיגות
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
אב מאמץ
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שם משפחה בכתובה
יציאה לחוץ לארץ
קבלת רשות
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
בן תורה
הוא לא בן אדם
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
התערבות ההורים
בחירת שידוך - תפילה
התנגדות ההורים לגיורת
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
בדיקת שמות החתן והכלה
דעת תורה
תבנית מוגדרת
פגישה מוקדמת
ענוה
מידע בעייתי על המשודכים
גיל נישואי הבת
שני אחים לשתי אחיות
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
תאריכים מסויימים
אין להקל
התנגדות הורים בנישואין
סיום הש"ס / לישא אשה ?
שידוכים מיוחדים שמות שווים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
שינויים בנוסח
אח צעיר לפני אח גדול
בררנות יתר
בושה ובזיון מצד ההורים
צביעת השיער
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
אופן ההיתר לברר
הוצאות מיותרות
הוחלפו הכתובות
חשיבות העזרה לזוג
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
בושם בזמן פגישה
בין האירוסין לחתונה
העיקר שתהיה ברכה
תמונות משפחתיות
לשון הרע ורכילות
מקום הפגישות
יראת השמים של המשודך
חתימת השטר
כספי מעשר
אל תלחץ
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
קנין כספו
דעה משובשת?!
גר צדק
כתיבת התנאים
גם היהלום קטן הוא
הגינות ויושר בקנין
שבוע קודם החופה
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
שבירת צלחת
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חֵ נָ ה
מתנות
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
זריזות במועד הנישואין
שבת קודש
מוצאי שבת
תעניות
חתונה בימי העומר
תיקון לאחר החתימות
חתונה בבין המצרים
שידוך לזוג שאינם שומרים
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
תפילין רבנו תם
סימן טוב
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אופן המחיקה
קיום לתיקון
נוסח הקיום
צילומים בקדושה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
איך מוצאים את האישה הנכונה
הגעה לאולם
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
ערב שבת
זמן התשלום
שידוכים לחרדים
תיקון בתאריך מוקדם
בנחת ומתינות
בעל תשובה
אפר בראש החתן
טעימת הכוס
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
מקום הקיום
רק אין יראת שמים
ברכות בפני פריצות
פסוקים ומאמרים
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
לבוש צנוע
שידוכים לדתיים
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מיקום החתן והכלה בחופה
"אל תטוש תורת אמך"
יין אמיתי
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
סוגריים
החוט המשולש - תשלום השדכנות
מילוי חלל - טיוט
דמי שדכנות בחסד
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חול המועד
ימי העומר
בין המצרים
יין לבן
מהתורה או מדברי חכמים
חול המועד
תיבה תלויה
באור ברכת האירוסין
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
מנין עשרה
ליווי בנרות
מצוה גדולה
קריאת התורף
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
להתעטף בציצית
מעשה הקנין
חלוקת הברכות
טעם הקנין
שכח טבעת
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
שבירת כוס - זכר לחורבן
תמונת הכלה
יין אמיתי
כולם עומדים
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
טעות בסדר הברכות
טבעת המלך
ביאור שבע ברכות הנישואין
טבעת לאיש
זכוכית
גר וגיורת
מזיגת הכוס
ידיעת הסכום
כל גדולי עולם
יראי שמים
טעימת הכוס
איסור יחוד
הכתובה
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
כולם עומדים
ריקודים מעורבים
יכירו וידעו
כוס היין
סמוכים לעד לעולם
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
איסור הסתכלות בכלה
הגבהת הכלה
הפסק בין נטילה להמוציא
טעימת הכוס
ליווי החתן והכלה
ברכת חתנים בעשרה
עטיפת הכוס
מחזיר גרושתו
וידוי
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
הכרת החתן והכלה
תחת כיפת השמים
פרישת הטלית
ניגון הברכות
שם המשפחה - כלה גרושה
העדים - לא קרובי משפחה
כלה גרושה
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
חופה בבית כנסת
שותפות בחנות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן דומה למלך
טבעת הקידושין
לימוד תורה בליל הנישואין
ממהר ללכת
לא אכל כזית
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
תענית אסתר
בגדי כבוד
בני אשכנז
בכל החתונות
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
"מנהג" אותיות "גהנם"
לא ברבים
ישיבה מעורבת
זהירות מונעת אסון
חופת נידה - דחיית חתונה
כבוד הבריות
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
עדי יחוד
לא לשם יחוד
גילוח ותספורת
תפילה בציבור
חדר יחוד - בני ספרד
החזרת החפץ
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
הברכה הגדולה ביותר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
פעמיים באהבה
החתן עם הכלה יד ביד
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
צילום אחיזת הכתובה
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ללא אבנט
טבעת לחתן?!
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
איסור נגיעה
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
שבע ברכות
ירידת הדורות
חתן וכלה בשמחה אחרת
כיסוי פני הכלה
הפרדה מליאה
'מצוה טאנץ' בזמנם
לא לדבר
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
בקול רם
יסודתו בהררי קודש
שבע ברכות בסוכה
הכל נשאר במשפחה
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
ז. נוסח השבועה
העצבות היא בידי האדם
קבלת היסורים בשמחה
"ואברהם זקן"
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
"אשר ברא" עם בני ביתו
שבעה מלאים
לדבר אל הרובד הגבוה
הסרת הכפפה
כאילו היא לא חולה
"אשת חבר הקני"
הדרך החכמה לניהול שידוכים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
"היום היה לי יום של ישועות"
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
מלאכה. וידוי.
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
העצבות היא בידי האדם
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
משקפי האמונה
תעודה משלמה המלך
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבע ברכות עד השקיעה
הרי את מקודשת
שבע ברכות בליל הסדר
השתתפות החתן והכלה
מה לך נרדם
החתן והכלה יצאו
הקידושין - האשה נקנית
העיקר שהיא שומעת
החתן קובע
שבעה אכלו פת
המברך אוכל פת
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
כולכם חייבים בכבודי
גדולי רבני אשכנז
השבועה בכתובה מקורות טהורים
הרם קולך
ט. צורת השבועה
מחיצה
ברכת מעין שבע
תאריך לועזי
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
ספרדי אצל חתן אשכנזי
העליה לתורה
אשכנזי אצל חתן ספרדי
חופה ביום ויחוד בלילה
כזית פת לחתן ולכלה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
יא. טענות המערערים על השבועה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
להזהר מלשון הרע בשידוכים
ביטול שידוכין
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
חכמת לב
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
שבת חתן - בית מלון
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
חתימת החתן
מנהג חוץ לארץ
חינוך במחשבה תחילה
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יחוס
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מילויים שונים - כלה בעולה
זריקת סוכריות?!
שכר שדכנות
"חכם לב" = רצון!
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שם ומשפחה
תורת חסד על לשונה
אשה כשרה עושה רצון בעלה
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
"אין כמו התורה!"
גדול כח הרצון
יב. תשובה למערערים
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
אין טעויות
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
לשאול עצת המורה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
איפה מגיע כח הרצון?
גודל האחריות בשידוכין:
הלימוד משליחות אליעזר:
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
סוף דבר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
08/01/2024
217

 איסור שינוי מנהג


 להלן נביא את דעת גדולי דורנו ספרדים ואשכנזים כאחד,
 ואת טענות המערערים והתשובות אליהם,
 אך קודם לכן מן ההכרח לחדד נקודה חשובה בענין שינוי מנהגים, ובפרט בדורנו זה.

 ראשית, יש להעיר על העוז לערער ולקעקע מנהג שיסודתו בהררי קודש מאות בשנים מפי ספרים ומפי סופרים, מסורת מדורי דורות של אבותינו ואבות אבותינו, 
כאילו אין כל משקל לזה אל מול הבנתם וטענתם של המערערים.

 על כן, יש להודיע כאן השקפה יסודית בתורתנו הקדושה,
 כי המנהג אינו רק 'הווי' או 'צורת תרבות' של עדה זו או אחרת, 
אלא הוא דין גמור, ואינו תלוי כלל ברצונו או בהבנתו או בהסכמתו של איזה איש אם לקיימו או לא,
 אלא כשם שבכל נושא יש הלכות ופרטי דינים כיצד לעשות,
 כן הוא בנושא ה'מנהג', ועלינו להיצמד לכללים.

 ויש לפרסם זאת, כי השקפה יסודית זו התעוותה קצת בדורנו.

(מ"ה הרלז והלאה) ולא נאריך לכתוב את מעלת המנהג,
 כי המערערים על השבועה,
 אינם חשודים שאינם יודעים את כח המנהג והחובה לשמור על המנהגות, 
אלא שהם טוענים שאת המנהג הזה צריך לשנות,
 מפני שאינו מתאים בזמננו לפי ירידת הדור, והמכשולות המצויים וחומר השבועה וכו'. 

ועל זה נכתוב עתה בלב מר, כי המעיין במקורות דלהלן,
יראה שבכל מנהג שקמו לבטל במשך הדורות, היו למבטלים סיבות מוצדקות וחזקות, 
ועליהם כתבו הראשונים שבעלי יוהרא הם, ויש למחות בהם.

ופעמים רבות זה שביקש לשנות המנהג, היה תלמיד חכם ונכבד, 
והיה דעתו בביטחון מוחלט, כי למען כבוד ה' וכבוד התורה ושמירת התורה, 
חובה לשנות מנהג פלוני, ולא נחשד בנטיה זרה חס ושלום,
 ואף על פי כן עליו הכריזו הקדמונים שאין לקבל את דעתו וראוי הוא לגערה.

 וחס ושלום, אין בנו עוז לכתוב דברים כאלה מדעתנו, 
אבל רק נעתיק כמה לשונות קשים שכתבו הראשונים על המשנים דברים הנראים אפילו "קלים".

 כתב הרמב"ן: "ראוי לנו לכוף ראשנו תחת כפות המנהג, 
וכל המשנה את המנהג - ימתח על העמוד".
 בר מינן.

 וכתב המאירי: "ראוי לכל חכם ולכל בן מעלה להעמיד מנהג מקומו על מתכונתו,
 לבלתי השיג גבול האבות הקדומים והחכמים הראשונים, לשנות מנהג מקומו.
וכל שכן בהיות המנהג הנהוג מנהג קבוע לרבים, והתמורה דעת יחיד, שזה - אחר מחילת הכבוד - צד יוהרא ורוח גבוהה ונשמה יתירה, וראוי לגערת חכם או חכמים". ע"כ.


 ומעשה בחכם בקי ומוחזק ביראת חטא, שערער על מנהג שהיה בארץ ישראל בהוכחות וכו',
 ובשו"ת רבי בצלאל אשכנזי עמד והשיב על כל דבריו,
 אך לפני כן הקדים דברי מחאה: "שרי ליה מריה [ה' יסלח לו, ביטוי חריף],
 כי זה המנהג תפוס בידי גדולי ישראל",
 ולא התקררה דעתו עד שביאר שזהו מה שאמרו חז"ל:
 "בעיקבתא דמשיחא חוצפא יסגי וחכמת חכמים תסרח",
 היינו שהחוצפה תהיה - במה שמסריחים חכמות החכמים שקדמום. עי"ש.

 ובשו"ת הריב"א כתב: "אין רשות לכל מי שיהיה, וגם אם כגובה הארזים גבהו,
 הן יחיד הן רבים מבני הסגולה,
 לשנות אפילו בקוצו של י' מכל מנהגי ישראל שקבלו מאבותם וקיימו עליהם ועל זרעם אחריהם.
 והבאים לנתוש ולנתוץ ולהרוס, יקראו שמם חובלים. 
ואתה ישראל, לא תטוש תורת אמך, ולא ימוטו פעמיך מאורחות אבותיך, 
וכל כלי יוצר עליך, לא יצלח להטותך ממשפטי קדמוני עמך".

 וכיוצא בזה כתב בספר שער אפרים, גם אם יתוועדו יחדיו חכמים רבים ושלמים, 
ויתייעצו להטות אותך מדרך דרכו בו אבותיך מיני קדם,
 אל תאבה ולא תטה אוזן למיליהם, ותדע נאמנה כי הם מכת המתפרצים המהרסים והמחריבים,
 מעבירי תורות מחליפי חוקים".

 ובמטה יהודה כתב, "וזה דרכי תמיד שלא לשנות מהמנהגים כלל וכלל,
 מכיון שנתקנו על ידי רבנים וגאונים ז"ל.
וכל המשנה מנהגים, ידו על התחתונה, ואינו אלא טועה, ונקרא פורץ גדר".

 השם יצילנו. ועוד לשונות כאלו רבים, לכה נא ראה. 

וכל שכן בשינוי מנהג שבועת הכתובה, שלא השתנה כלום מזמן אבותינו שנהגו להשביע,
 והמנהג אינו נגד מה שכתוב בשלחן ערוך,
 אלא על פי מה שכתוב בשלחן ערוך.

ואולי במנהגים שהיו מתאימים לזמן הקודם לפי סגנון החיים, 
ועכשיו לפי מציאות הדברים אינם מתאימים, 
היה מקום לשקול שאולי מתקני המנהג עצמו לא אמרוהו אלא לשעתו,
ולפי המצב בזמנם, ולא לפי התחדשות המצב בזמנינו, 
אבל בנידון דידן שבזמן תקנת המנהג היו פני הדברים ממש כמו היום,
מה כח יש לנו לשנות את המנהג?! צא ובדוק, כי כל טענות המערערים על השבועה,
שאינו מכבדה, או אינו מפרנסה, או כופה אותה ללכת לחו"ל, 
או שחי עם אחרת בר מינן, וכדלהלן,
 הם נידונים הכתובים בספרי הפוסקים הקדמונים אשר הביאו בעצמם את השבועה כמנהג קבוע.

 ולמה הם עצמם לא ביטלוה מחמת נידונים אלו?!
 ואילו היינו רואים שבזמנם עשה המנהג תועלת  לשמירת הדת,
 ואילו היום הוא עושה נזק, אולי היו חכמי ישראל מחפשים את הפתחים להתיר את אותם מנהגים.

 אבל כיון שהנהגת הבריות שווה בכל הדורות כאמור,
 ומי שהוא ירא שמים המנהג מציל אותו עד היום, ומי שאינו ירא שמים,
 היה נכשל גם בעבר, אין בביטול המנהג כל תועלת, ואדרבה רק נזק. 

ובפרט כאשר בני עדה אחת כופים את בני העדה השניה לשנות ממנהגם,
 שאין להם כח ולא היתר לדבר זה. 

וכמו שכתב המאירי: "ראוי לכל קהל, להחזיק במנהג אבותיהם הקדושים וחכמי קדומיהם השלמים.
 ואין לשום חכם הבא עליהם, לערער במנהגותיהם, כל שכן לשנותם,
 בכולם או מקצתם, רק להיות כל קהל וכל מנהג שבהם שׂ ורר במקומם, 
עם ועם כלשונו, מדינה ומדינה ככתבה. 
ומנהג אבותינו ורבותינו במקומו עומד. 
כרע שכב כארי, וכלביא, מי יקימנו".

 ובדורנו חובה לעורר נושא זה ביתר תוקף ועוז. 

כי בעוונות הרבים הננו מפוצלים כל כך לקהילות וחוגים ותלמידים, 
והאחד אינו כפוף לזולתו כלל, וקיימת תחרות ומתח ותאוות גדלות ופרסום האחד על השני,
 עד שיש אוירת היתר לכל אדם קטן וגדול לעשות לפי הבנתו דווקא,
 ושאינו צריך כלל להיות כפוף למישהו אחר, או להשתדל לחזק דעת האחר. 

וכך נעשית התורה קרעים קרעים ועדרים עדרים,
וחורבן גדול אצל הציבור כולו בקשר לכפיפות לחכמי התורה.

 צא וראה מה שכתב בשו"ת בית יהודה עייאש:
"לא ראינו ולא שמענו פוצה פה ומצפצף, 
חושב מחשבות לשנות שום מנהג מהמנהגים הקבועים.
 כי כל דבר ודבר ישוב על עיקרי יסודו, ויתד שלא תמוט.
וכל המשנה ידו על התחתונה.
והרבנים הקודמים אשר הנהיגו את קהלם, 
היו מדקדקים בדברים שהתפשט בהם המנהג שלא לשנות לא דבר ולא חצי דבר,
והיו טורחים להעמיד המנהג בדבר המעמיד, שאפילו באלף לא בטל.
זאת תורת האדם, לאחוז במעשה האבות, ולא יטה ימין ושמאל.
כי אם יבוא לסמוך כל אחד על פי הכרעתו ולתקן כפי אשר יכשר בעיניו,
ולא יחוש למי שקדמוהו, היום יתבטל מנהג אחד, ולמחר שתים,
ותהיה תורה חדשה בכל דור ודור,
וימשך מזה לפשוט יד גם בדברים שנהגו בהם איסור על פי גדולי הדור,
ועבירה גוררת עבירה.

ובענין זה לא היה צריך שום דיון, אלא נראה איך נהגו וננהג.


ודבר שהוא ידוע לפי שהוא דבר מצוי, ככה יֵעשה,
משום שהראשונים בקיאים יותר מאתנו, 
והמה ראו שכן צריך להיות ועשו כדבריהם פעם ושתים ושלוש, וכך היא המידה. 

לכן כל מורה צדק בעיר הזאת סמך את ידו לחזק במסמרים מנהג מי שקְ דמוֹ ,
 ובדרך זו אנו דורכים מעתה ועד עולם". ע"כ.

 סוף דבר מבואר שיש לנו להיות בפחד גדול מלנגוע ומלהזיז דבר שהתקבל מאבותינו,
 שהם היו קרובים למעמד הר סיני יותר מאיתנו,
 וטהורי מחשבה וברי לבב יותר מאיתנו, וצופים את העתידות יותר מאיתנו, 
וכשהתקינו דבר וידעו שימשך לדורות, 
אין לנו לחשוב את עצמנו מבינים יותר ולבטל את דבריהם בקושיא הנראית לנו, 
או בטענה שכהיום דבריהם אינם מתאימים.

ועיין בשו"ת מנחת יצחק שכתב: "ובאמת אין לנו נפקא מינה מאיזה טעם שיהיה,
כיון שכבר נהגו כן, והונהג כן על פי גדולי הדורות, אין רשות לשום אדם לשנות, 
ומזלזלים בגדולי הדור ודור מאז עד היום הזה".

 ואדרבה, עלינו להתאמץ להעמיד את המנהג, וכמו שכתב מהר"ם פדאווה:
 אין להשען על בינתנו ולבטל מנהג קדום, אך צריך לבקש בכל עוז למצוא סמך ליישב אותו,
 וככה עשו קדמונינו.

ובשו"ת בית דינו של שלמה כתב, "ראוי לתת לב ולהתעורר בדבר, 
ולבקש טעם להעמיד המנהג. שכל מה שנהגו ישראל, שכינה מסכמת עימהם". 


בגזירת מרן, אבל לא מצאתיו עוסק לא בנישואין ולא בכתובה ולא בשבועה כלל,
 וכמעט שהייתי מתייאש. 

והנה פתאום, באמצע העמוד האחרון, בלי כל פיסקה חדשה בדפוס אלא בהמשך השורה, 
כתוב: "אמר המחבר: כדי שלא ישאר הדף חלק, אציגה נא מה שכתבתי גבי שבועת הכתובה".

 ושם התמרמר מאוד על השבועה שנעשתה קלושה מדאי כבר בזמנו,
 וצריך לחזקה יותר, כי היא תקנה טובה וכו'.

 והיה אצלי הדבר לפלא, שזכה מרן שתהיה התורה חקוקה בלבו כל כך,
 מכח מסירותו הרבה עליה.

 והן עתה, בעורכי את המהדורה השניה, עלה וגבר תמהוני שבעתיים,
 כי מכל מאות אחרונים ומראי מקומות שהבאנו, וקיבצתים בעמל וביגיעה זמן רב,
 הספר הבולט ביותר המבקש להשאיר את השבועה בחומרה רבה, 
הוא אכן הספר "טוב לישראל" אשר ציין לי הרב ברגע אחד. 
ואשתומם על הדבר עד היום. עכ"ד


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 289-293





הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=