מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
אומנות הקבלה
שורה אחת בכתובה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
הבטחת הקב"ה לאשה
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
תדמית
היום המסוגל לשידוכים
שינויים בשם- כתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
הזמנת רחוקים מתורה
"לא טוב היות האדם לבדו"
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה היא הבית!
מסר לבעל היקר!
וידוי ביום החופה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
עצות והנהגות טובות לאשה
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
חופה לפני השקיעה
טעם התקנה
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
בחור ובעולה מאחר
בחור ובעולת עצמו
התרפאה המשפחה
הסבא עם הכלה יד ביד
שבע ברכות בבית האבל
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
קביעת חתונה בשנת האבל
השתתפות בחתונה
נוסח החתן
ח. ביאור הנוסח
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
נשיאת חן
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
השתתפות בשבת חתן
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
בין האירוסין לחתונה
חוץ לארץ
מרוקו
המערערים
איסור שינוי מנהג
ספר התורה ממקום למקום
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
פסק זמן של התבוננות
שמחת הלב
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
שבת - היום השביעי
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
עליית החתן לתורה
לא ידעו ולא יבינו
בחור ואלמנה
מחלל שבת
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
שם נוסף לאבא
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
עזר כנגדו
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
שני שמות עריסה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
'דחזו ליכי'
רודף שלום...!
שני שמות יהודי וגויי
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הכל לפי הענין
במי תלויה פרנסת הבית?
צילומים
מסר לרעיה יקרה!
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
במה קונה איש את אישתו?
התנגדות לכתיבת שם האב
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
אהבה דווקא לאחר הנישואין
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
מנהיגות
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
אב מאמץ
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שם משפחה בכתובה
יציאה לחוץ לארץ
קבלת רשות
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
בן תורה
הוא לא בן אדם
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
התערבות ההורים
בחירת שידוך - תפילה
התנגדות ההורים לגיורת
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
בדיקת שמות החתן והכלה
דעת תורה
תבנית מוגדרת
פגישה מוקדמת
ענוה
מידע בעייתי על המשודכים
גיל נישואי הבת
שני אחים לשתי אחיות
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
תאריכים מסויימים
אין להקל
התנגדות הורים בנישואין
סיום הש"ס / לישא אשה ?
שידוכים מיוחדים שמות שווים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
שינויים בנוסח
אח צעיר לפני אח גדול
בררנות יתר
בושה ובזיון מצד ההורים
צביעת השיער
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
אופן ההיתר לברר
הוצאות מיותרות
הוחלפו הכתובות
חשיבות העזרה לזוג
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
בושם בזמן פגישה
בין האירוסין לחתונה
העיקר שתהיה ברכה
תמונות משפחתיות
לשון הרע ורכילות
מקום הפגישות
יראת השמים של המשודך
חתימת השטר
כספי מעשר
אל תלחץ
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
קנין כספו
דעה משובשת?!
גר צדק
כתיבת התנאים
גם היהלום קטן הוא
הגינות ויושר בקנין
שבוע קודם החופה
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
שבירת צלחת
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חֵ נָ ה
מתנות
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
זריזות במועד הנישואין
שבת קודש
מוצאי שבת
תעניות
חתונה בימי העומר
תיקון לאחר החתימות
חתונה בבין המצרים
שידוך לזוג שאינם שומרים
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
תפילין רבנו תם
סימן טוב
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אופן המחיקה
קיום לתיקון
נוסח הקיום
צילומים בקדושה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
איך מוצאים את האישה הנכונה
הגעה לאולם
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
ערב שבת
זמן התשלום
שידוכים לחרדים
תיקון בתאריך מוקדם
בנחת ומתינות
בעל תשובה
אפר בראש החתן
טעימת הכוס
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
מקום הקיום
רק אין יראת שמים
ברכות בפני פריצות
פסוקים ומאמרים
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
לבוש צנוע
שידוכים לדתיים
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מיקום החתן והכלה בחופה
"אל תטוש תורת אמך"
יין אמיתי
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
סוגריים
החוט המשולש - תשלום השדכנות
מילוי חלל - טיוט
דמי שדכנות בחסד
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חול המועד
ימי העומר
בין המצרים
יין לבן
מהתורה או מדברי חכמים
חול המועד
תיבה תלויה
באור ברכת האירוסין
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
מנין עשרה
ליווי בנרות
מצוה גדולה
קריאת התורף
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
להתעטף בציצית
מעשה הקנין
חלוקת הברכות
טעם הקנין
שכח טבעת
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
שבירת כוס - זכר לחורבן
תמונת הכלה
יין אמיתי
כולם עומדים
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
טעות בסדר הברכות
טבעת המלך
ביאור שבע ברכות הנישואין
טבעת לאיש
זכוכית
גר וגיורת
מזיגת הכוס
ידיעת הסכום
כל גדולי עולם
יראי שמים
טעימת הכוס
איסור יחוד
הכתובה
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
כולם עומדים
ריקודים מעורבים
יכירו וידעו
כוס היין
סמוכים לעד לעולם
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
איסור הסתכלות בכלה
הגבהת הכלה
הפסק בין נטילה להמוציא
טעימת הכוס
ליווי החתן והכלה
ברכת חתנים בעשרה
עטיפת הכוס
מחזיר גרושתו
וידוי
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
הכרת החתן והכלה
תחת כיפת השמים
פרישת הטלית
ניגון הברכות
שם המשפחה - כלה גרושה
העדים - לא קרובי משפחה
כלה גרושה
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
חופה בבית כנסת
שותפות בחנות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן דומה למלך
טבעת הקידושין
לימוד תורה בליל הנישואין
ממהר ללכת
לא אכל כזית
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
תענית אסתר
בגדי כבוד
בני אשכנז
בכל החתונות
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
"מנהג" אותיות "גהנם"
לא ברבים
ישיבה מעורבת
זהירות מונעת אסון
חופת נידה - דחיית חתונה
כבוד הבריות
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
עדי יחוד
לא לשם יחוד
גילוח ותספורת
תפילה בציבור
חדר יחוד - בני ספרד
החזרת החפץ
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
הברכה הגדולה ביותר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
פעמיים באהבה
החתן עם הכלה יד ביד
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
צילום אחיזת הכתובה
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ללא אבנט
טבעת לחתן?!
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
איסור נגיעה
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
שבע ברכות
ירידת הדורות
חתן וכלה בשמחה אחרת
כיסוי פני הכלה
הפרדה מליאה
'מצוה טאנץ' בזמנם
לא לדבר
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
בקול רם
יסודתו בהררי קודש
שבע ברכות בסוכה
הכל נשאר במשפחה
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
ז. נוסח השבועה
העצבות היא בידי האדם
קבלת היסורים בשמחה
"ואברהם זקן"
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
"אשר ברא" עם בני ביתו
שבעה מלאים
לדבר אל הרובד הגבוה
הסרת הכפפה
כאילו היא לא חולה
"אשת חבר הקני"
הדרך החכמה לניהול שידוכים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
"היום היה לי יום של ישועות"
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
מלאכה. וידוי.
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
העצבות היא בידי האדם
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
משקפי האמונה
תעודה משלמה המלך
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבע ברכות עד השקיעה
הרי את מקודשת
שבע ברכות בליל הסדר
השתתפות החתן והכלה
מה לך נרדם
החתן והכלה יצאו
הקידושין - האשה נקנית
העיקר שהיא שומעת
החתן קובע
שבעה אכלו פת
המברך אוכל פת
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
כולכם חייבים בכבודי
גדולי רבני אשכנז
השבועה בכתובה מקורות טהורים
הרם קולך
ט. צורת השבועה
מחיצה
ברכת מעין שבע
תאריך לועזי
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
ספרדי אצל חתן אשכנזי
העליה לתורה
אשכנזי אצל חתן ספרדי
חופה ביום ויחוד בלילה
כזית פת לחתן ולכלה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
יא. טענות המערערים על השבועה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
להזהר מלשון הרע בשידוכים
ביטול שידוכין
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
חכמת לב
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
שבת חתן - בית מלון
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
חתימת החתן
מנהג חוץ לארץ
חינוך במחשבה תחילה
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יחוס
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מילויים שונים - כלה בעולה
זריקת סוכריות?!
שכר שדכנות
"חכם לב" = רצון!
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שם ומשפחה
תורת חסד על לשונה
אשה כשרה עושה רצון בעלה
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
"אין כמו התורה!"
גדול כח הרצון
יב. תשובה למערערים
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
אין טעויות
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
לשאול עצת המורה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
איפה מגיע כח הרצון?
גודל האחריות בשידוכין:
הלימוד משליחות אליעזר:
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
סוף דבר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
24/12/2023
377

התנאים לשבע ברכות

לבני ספרד,
אין לברך שבע ברכות בסיום ברכת המזון אלא בהצטרף ג' התנאים הבאים:
א. עשרה אנשים.
ב. שתי פנים חדשות.
ג. בית החתן.
[ואז מביאים שתי כוסות יין, אחת לברכת המזון ואחת לשבע ברכות,
וכמבואר לעיל (עמוד 246)],
אבל כל שחסר אחד התנאים,
מברך המזמן על כוס אחת ברכות 'הגפן' ו'אשר ברא'.

על כן, סעודה הנערכת בבית הורי החתן או הורי הכלה,
ויש שם עשרה אנשים ושתי פנים חדשות,
לא מברכים שבע ברכות אלא ברכת 'אשר ברא',
כיון שאין זה בית החתן. (שא)

אולם, למנהג בני אשכנז,
די בעשרה אנשים ובאדם אחד לצורך פנים חדשות,
כדי לברך שבע ברכות, אף שאין זה בית החתן.

להלן נבאר את פרטי דיני ג' התנאים הנ"ל:

עשרה אנשים -
אין לברך שבע ברכות אלא דוקא כשיש עשרה אנשים גדולים.

ואף על פי שבסתם זימון של עשרה,
מצטרף קטן אחד למנין העשרה (כמבואר בשלחן ערוך אורח חיים סימן קצט ס"י),
מכל מקום לענין שבע ברכות, צריך שיהיו עשרה גדולים דווקא,
ככל דבר שבקדושה.

וכל שכן שאשה אינה מצטרפת לעשרה.
(הרמב"ם הלכות אישות פ"י ה"ה. שו"ע סימן סב ס"ד)

פנים חדשות-
לא השתתפו בסעודות -
"פנים חדשות", היינו בני אדם שלא השתתפו באחת מהסעודות של חתן וכלה אלו,
ואפילו שהיו בחופה ושמעו את הברכות,
כל שלא אכלו שם עד עתה, הרי הם נחשבים כפנים חדשות.

וכתב מרן השלחן ערוך (סימן סב סעיף ז)
שכן פשט המנהג כדעת הרא"ש ולא כהרמב"ם. (שכ)

אחד או שנים - למנהג בני ספרד, צריך שיהיו לפחות שני אנשים.
ולמנהג בני אשכנז, די באדם אחד.

כתב הרמב"ם (הלכות ברכות פ"ב ה"י),
הברכה שמוסיפים בבית חתנים,
היא ברכה אחרונה משבע ברכות של נישואין...

ואם היו פנים חדשות,
מברכים בשבילם אחר ברכת המזון שבע ברכות,
כדרך שמברכים בשעת נישואין, 'והוא שיהיו עשרה',
וחתנים מן המנין. ע"כ.

והנה, יש שהבינו בדעת הרמב"ם שמצריך שכל העשרה יהיו פנים חדשות.

אך זה אינו נכון,
וכמו שבאר רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה:
ומה שנוגע לפנים חדשות בבית חתנים,
נראה מדבריכם שאתם חושבים שמה שכתב אבא מארי זצ"ל בחיבורו 'והוא שיהיו עשרה',
עניינו עד שיהיו פנים חדשות עשרה,
ורק אז יברכו שבע ברכות בברכת המזון.

מי שחושב כך טועה,
כי הוא ז"ל לא רצה לומר בדבריו אלא שהנאספים לברכה יהיו עשרה.

ויתבונן נא לדבריו ז"ל שכתב 'וחתנים מן המנין',
והרי החתנים אינם פנים חדשות.

וגדר פנים חדשות, לפי מה שנמסר בשם אבא מארי זצ"ל בענין זה,
לא פחות משנים, כי "פנים" לשון רבים,
והפחות של רבים לפי ההלכה שנים.

וכן משמע מחיבורו שכתב 'אבל אם היו האוכלים אחרים...

מברכים בשבילם שבע ברכות',
ומובן "אחרים" רבים, ולכל הפחות שנים.

וזולת אבא מארי זצ"ל, סבורים שגם אם רק אחד פנים חדשות,
מברכים בגללו שבע ברכות.

והוא זכר קדוש לברכה, לא הסכים לזה. ע"כ.

ובאמת, שיש ראשונים שחולקים שפנים חדשות היינו אדם אחד,
וכן מנהג בני אשכנז.

אך כתב בסידור בית עובד,
שמנהג בני ספרד להצריך שתי פנים חדשות,
ואפילו שלא מרבים בסעודה ומשתה בשבילם.

וכן כתב בפני יצחק אבולעפייא,
ושכן נהגו ברוב המקומות אשר דרכתי בהם.

ובשו"ת רב פעלים (חלק ד אבן העזר ס"ס ו) כתב,
ופה עירנו בגדאד, המנהג פשוט להקפיד שיהיו שנים ולא די באחד.

וכל אלו הם דברים פשוטים. עי"ש.
(שו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן יא אות ג, ה, יב)

ריבוי הסעודה - למנהג בני אשכנז, אין נחשב פנים חדשות,
אלא באדם חשוב שמרבים בסעודה ומשתה לכבודו.

אבל למנהג בני ספרד, כל אדם נחשב פנים חדשות,
אף שאין מרבים לכבודו בסעודה.
(שו"ת יביע אומר ח"ג אבן העזר סימן יא אות ה, יב)

מנהג אשכנז כדעת התוספות והרא"ש ועוד.

ומנהג ספרד כדעת הרמב"ם,
שמבואר בדבריו שאין צריך שירבו בשבילם.

וכן כתבו הראנ"ח, פרי האדמה,
ערוך השלחן, בית עובד ועוד.

וכתב בספר חופת חתנים, שכן מנהג ליוורנו.

ובספר חינא וחסדא כתב,
שהמנהג לברך שבע ברכות אפילו על סתם אורחים שלא באו מחמת החתונה,
ואפילו הם זרים ובמקרה סעדו שם, ואפילו הם עניים.

וכתב רבנו יוסף חיים (שו"ת רב פעלים חלק ד אבן העזר סימן ו),
וצריך שלא יהיו הפנים חדשות מאותם הבזויים שבני החופה קצים בהם,
ויושבים על השולחן לאכול על אפם ועל חמתם,
ולא נוח להם כלל,
כי אלו אינם חשובים פנים חדשות לברך בעבורם שבע ברכות. ע"כ.

קטן. אשה - אין להחשיב פנים חדשות אלא דוקא איש גדול למעלה מגיל מצוות,
אבל אשה או קטן, אינם נחשבים לפנים חדשות
 ואפילו יש עשרה בלעדיהם, לא מברכים שבע ברכות.

הגר"ח פלאג'י נשאל, במעשה שבא קטן לבית חתנים,
והיה חשוב ובן גדולים, והרבו בסעודה בשבילו,
והוא פנים חדשות, האם יברכו שבע ברכות או לא?
תשובה: כתב הריטב"א בשם התוספות,
שלא נחשב פנים חדשות אלא כשבא אדם חשוב.

ואשה, אף על פי שהיא חשובה,
כיון שאינה ראויה להצטרף לעשרה לברכת חתנים,
אינה נחשבת פנים חדשות.

ומבואר שרק מי שמצטרף לעשרה,
יכול להיחשב לפנים חדשות, וממילא הקטן שלא מצטרף לעשרה,
לא נחשב פנים חדשות.
וכן כתבו כמה אחרונים.
(שו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן יא אות י)

שבת קודש - סעודות הלילה והבוקר של שבת,
נחשבות במקום פנים חדשות,
ואין צורך לחזר אחר שני אנשים שלא היו בסעודות.

אבל סעודה שלישית,
אינה נחשבת כפנים חדשות.

אמרו במדרש אגדה,
"מזמור ליום השבת - אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן,
נאמר שירה".

ומכל מקום, דוקא בשתי הסעודות הראשונות שהן חשובות יותר,
שיש דרך להרבות בהן בשמחה ובמנות מכובדות,
והן חובה באכילת פת.

אבל לא בסעודה שלישית, שיש אומרים שאין חובה לאכול בה פת,
ויוצא ידי חובה במיני מזונות, בשר ויין.

(תוספות והרא"ש. בית יוסף) וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן סב ס"ח):
שבת ויום טוב ראשון ויום טוב שני,
נחשב כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית,
אבל לא בסעודה שלישית, וכן פשט המנהג.

פורים - יום פורים אינו נחשב לפנים חדשות.

שמכיון שאין חובה לאכול פת בסעודת פורים,
הרי דינו כסעודה שלישית. (שיירי טהרה. שכ)

בית חתנים
"בית חתנים" הוא בית החתן והכלה שדרים בו ושם עיקר שמחתם,
כי שם הם מרגישים פתיחות ושיחרור יותר,
שיכולים לדבר ולצחוק כל צרכם,
לא כן במקום אחר שאינם משוחררים כל כך,
וכלשון רש"י (מסכת סוכה כה ע"ב):
"ובוש לשחק [לצחוק] עם כלתו", וביאר הט"ז (סימן סב סק"ז),
שבוש החתן מלשחק עם כלתו בסוכה,
לפי שהיא פתוחה תמיד כל היום והכל רואים אותם,
לא כן בבית המיוחד לו ולכלתו שיוכל לשחק עמה בעת שבני אדם פונים ממנו. ע"כ.

ובאמת שכך הוא טבע האדם להתנהג בביתו בשיחרור יותר,
אפילו כשנמצאים שם בני אדם אחרים,
מה שלא היה מתנהג בבית אחרים,
מחמת שלא נעים לו.

וכיון שעיקר תקנת חז"ל בשבע ברכות היא על השמחה,
וכלשון הר"ן, "שברכת חתנים נתקנה על שמחת לבו של החתן",
לכך לא תיקנו אלא בביתם שהשמחה היא גדולה,
מה שאין כן בבית אחר או באולם,
אין מברכים שבע ברכות.

וזאת לבד ממה שפעמים רבות אין החתן והכלה
מכירים בכלל את האורחים הבאים לכבודם,
ואין להם שמחה עימם כל כך,
וכגון שהסעודה מתקיימת בבית אחי הכלה שגר בעיר אחרת,
וצריכים הם להטלטל מעיר לעיר,
או שמתקיימת בבית חבר אבי החתן או אבי הכלה,
ומזמינים אנשים מבית הכנסת או מהעבודה,
וברגע האחרון גם את השכן הסמוך
 כדי להשלים מנין, "ולשמחה מה זו עושה".

וכן פסקו גדולי דורנו לבני ספרד, ומהם:
מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף,
מורנו ורבנו הגאון רבי בן ציון אבא שאול,
הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך,
הגאון רבי יוסף שלום אלישיב ועוד.
(ב"ח ב שעו, שעט)

כתבו התוספות, אם יצא החתן מחופתו וכלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר,
אין מברכים ברכת חתנים, כיון שאין שמחה אלא בחופה.

וכן אמרו בגמרא,
מברכים ברכת חתנים בבית חתנים,
משמע דוקא במקום חופה שהוא בית חתנים,
שהוא מקום עיקר ישיבת החתן והכלה,
ולא מקום העשוי לאקראי בעלמא. ע"כ.

ומבואר יוצא מדבריהם,
שאין לברך שבע ברכות אלא בבית החתן שזה עיקר דירתו,
אבל אם עורכים לו סעודה בבית אחר,
אפילו יהיה בית הוריו או הורי הכלה,
כיון שזו סעודת אקראי, ועיקר ישיבתו היא בביתו,
אין לברך שם שבע ברכות.

וכן דעת האור זרוע בשם ריב"א, הראב"ד, הרשב"א,
הרמב"ן, הריטב"א והמרדכי.

וכן כתב המאירי בשם קצת מפרשים.
וכן למד הבית יוסף בדעת הרא"ש.

אולם המאירי כתב,
אם אחרים מזמינים את החתן ועושים לו סעודה בביתם לכבודו,
יראה בזה כאילו הוא מתקין לו סעודה לשם, ומברכים.

וכן כתב הר"ן,
נהגו עתה לברך ברכת חתנים בכל אחד מבתי החתונה כל זמן שהחתן או הכלה שם.

וכן פסקו מהר"ם מרוטנבורג, הגהות מיימוניות,
ארחות חיים, ושבולי הלקט.

ואולם הר"ן סיים:
ומכל מקום יש לחוש לדברי רבותינו בעלי התוספות.

והנה מרן בשלחן ערוך (סימן סב ס"ה) פסק,
מברכים ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון בכל סעודה וסעודה.

וכן כתב בסעיף י',
אם יצא החתן מחופתו אפילו כלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר,
אין אומרים שם ברכת חתנים.

ומבואר שפסק כדעת התוספות ועוד,
שאין לברך ברכת חתנים אלא בבית חתנים.

וכן מבואר בבית יוסף (סימן סב) שכתב,
ומה שכתב הרא"ש "לפעמים שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך ברכת חתנים",
אינו סותר למה שכתוב בפסקי התוספות:
"כשהחתן הולך עם כלתו לעיר אחרת, אין לברך אלא בבית חתנים".

כי אפשר שהתוספות דיברו כשהולכים לעיר אחרת
לטייל ודעתם לחזור לביתם בתוך שבעה,
אבל הרא"ש דיבר כשהולכים להתיישב ולדור באותה עיר אחרת. ע"כ.

ומפורש, שכל שדעתם לחזור לביתם,
אין זה נחשב כבית חתנים, ורק כשעברו לבית דירתם,
הרי זה בית חתנים ויברכו שם שבע ברכות.

 ואמנם הט"ז רצה לחלק בין זמנם לזמנינו,
כי דוקא בזמנם שהחופה היתה מקום עיקר ישיבת החתן והכלה,
וכמו שנהגו באשכנז לעשות אפריון לכבוד החתן והכלה בחדר שמתייחדים שם,
ואין לזרים איתם רק בעת שמשמחים אותם,
בזה אמרו שאין שמחה אלא בחופה כי
השמחה היתירה נמצאת שם בביתם יותר משאר בתים,
ולא במקום אחר שבוש לשחק עם כלתו.

אבל עכשיו שאין קוראים חופה אלא למה
שמקדשים מתחת לטלית הפרוסה על גבי כלונסאות,
אין שום מעלה לבית שעושים בו סעודת הנישואין יותר מבתים אחרים.

על כן יש לברך ברכת חתנים בכל בית שעושים בו סעודה לכבוד החתן והכלה. ע"כ.
וכן הוא מנהג בני אשכנז.

ואף שיש לפלפל בדברי הט"ז,
כי מה איכפת שהיום אין חופה ואפריון כימי קדם,
הלוא סוף סוף כמו שאז לא היה החתן בוש לשחק עם כלתו בחופה כבשאר בתים,
כן היום אין החתן בוש לשחק עם כלתו בביתם כבשאר בתים,
ונמצא שעדיין השמחה גדולה יותר בביתם.

והמקום שבו עושים את סעודת הנישואין,
יש בו מעלה יותר, כמו שכתב הרדב"ז,
כי עיקר השמחה היא שם שהכל עסוקים לשמחם,
וכמובא לעיל (עמוד 246).

ועל כל פנים, מאחר וסוף סוף מרן השלחן ערוך לא חילק כהט"ז,
ולדעתו לעולם אין מברכים שבע ברכות אם לא בבית החתן,
בודאי שאין לנו כח לחוקק בספר כהלכה פסוקה לברך ברכת חתנים בכל מקום,
כאשר מפורש בכמה ראשונים שהחופה היא מקום ישיבת החתן והכלה
ולא מקום העשוי לאקראי בעלמא.

וסעודות שעושים בזמנינו בכל יום במקום אחר,
אין לך אקראי גדול מזה.

וכל הנמצא בעניינים,
יודע שהרבה פעמים מאחרים המוזמנים לסעודה,
והחתן והכלה יושבים ומצפים,
ובעל הבית דוחק ומנסה להשיג מי שישלים מנין,
ופעמים אף מתדפק על פתחי השכנים כדי שסוף סוף
ימָצאו כמה בני אדם ויוכלו להתחיל בסעודה.

ופעמים שהחתן והכלה מגיעים באיחור רב,
ואחר כך כמובן ממהרים כדי שלא להטריח את המוזמנים
שטרחו ובאו ממרחקים והמתינו זמן רב,
ואיך נוכל להגדיר סעודה זו כסעודה במקום חופה שהשמחה שם גדולה,
ומחמת כן לברך שבע ברכות.

גם שכיח ומצוי מאוד שרבים מהמוזמנים לא מכירים זה את זה,
וחלקם אינם מצד החתן ולא מצד הכלה,
אלא חברים ומכרים של בעל הבית שבאו להשלים מנין,
וברור שבמצבים אלו, אין ריבוי שמחה כל כך.

זאת ועוד, הלוא בפירוש כתב מרן בשלחן ערוך (סימן סב ס"י)
שדוקא אם הולך החתן לגמרי לבית אחר וכל חבורתו עמו,
אז נעשה אותו הבית עיקר, ומברכים שם שבע ברכות.

והלוא למציאות של היום, הולכים החתן והכלה לבדם,
והיאך יברכו שם נגד המפורש בשלחן ערוך.

ובלאו הכי, כתב מרן החיד"א שבימינו לא שייך דין זה של בני החבורה שבאים עימו,
שהרי השמחה התמעטה ואין בני חבורה קבועים שמשמחים את החתן בכל יום,
כפי שהיה מצוי בזמנם.

וזו לשונו (שו"ת חיים שאל חלק ב סימן לה אות ד):
והדבר פשוט וברור שבני החופה הם אותם האוכלים בבית החתונה
כל שבעת ימי החופה ימים ולילות עם החתן והכלה,
ואלו קראו בשמותם 'בני החופה'.

אבל אלו הקרואים והולכים בסעודה אחת ולא יותר,
ולמחרת קראו שם אחרים לסעודה,
וכן על זה הדרך, אינם נקראים בני חופה,
שכל אנשים דיין שעתן בסעודה אחת. ע"כ.

ואם כך אמר הרב לפני כ- 250 שנה,
על אחת כמה וכמה בדורנו זה,
שהתמעטו הלבבות וערבה כל שמחה.

על כן, בודאי שאין לנו לזוז ממרן השלחן ערוך
ולשנות הוראתו מכח סברות וחילוקי חילוקים,
ובפרט בענייני ברכות שאפילו נגד מרן אומרים 'ספק ברכות להקל',
כל שכן כאן שזו דעת מרן.

וכל יודע ספר ומודה על האמת,
יודה שכך דרך הפסיקה הצרופה לחשוש לספק ברכות,
ולא להרבות בברכות מכח סברות וחילוקים.
(שא. ב"ח ב שעא. הרה"ג רבי יורם מימון, אור תורה כסלו תשנ"ד)

והנה הגדיל לעשות אחד מהמחברים בזמנינו
וכתב בלשון מליצית למשוך את לב הקורא,
וזו לשונו: וכמו צער בנפשי בראותי מבני עמי שפוגמים את
שמחת הנישואין שלהם בהיפקד מהם הברכות שתיקנו
חז"ל על שמחתם של חתן וכלה,
והוא חסרון גדול בשלימות השמחה,
וזה ללא שום טעם והכרח בעולם כלל.

ודע והבן, שדבר גדול הוא לברך שבע ברכות בסעודות שעושים
לכבוד החתן והכלה משך שבעת ימי המשתה,
והמה הודאה להשם יתברך,
ועיקר אופן הבעת השמחה שתיקנו חז"ל,
ומעוררים מקורות השפע להמשיך על ידן קדושה וטהרה,
ברכה והצלחה, לכל אורך ימי חייהם של הזוג יחד. ע"כ.

ולא ידעתי לפרש שיחתו במה שכתב,
"שפוגמים את שמחת הנישואין בהיפקד מהם הברכות...
והוא חסרון גדול בשלימות השמחה...
ועיקר אופן הבעת השמחה שתיקנו חז"ל",
ונראה מדבריו כאילו שכל שמחת החתן והכלה היא רק באמירת הברכות,
ולא בשירה וזימרה ובשבחי החתן והכלה וכמבואר לעיל,
ואוי אם יחסרו מספר ברכות,
הלוא יהיה זה חסרון גדול בשלימות השמחה??!!
וזאת לבד ממה שפעמים רבות,
עת אשר הגיע עידן כיבודי הברכות,
כבר רבים מהמסובים עזבו את הסעודה ונמים את שינתם,
ולשמחה מה זו עושה??!! אתמהה.

ומה שכתב "וזה ללא שום טעם והכרח בעולם כלל",
לא ידעתי עוז דיבורו בזה,
וכי דעתם של הראשונים שהוזכרה לעיל,
וגדולי דורנו: מרן, הרב בן ציון אבא שאול,
הרב אוירבך, הרב אלישיב ועוד,
אין בדבריהם "שום טעם והכרח בעולם כלל"??!! פלא.

ומה שכתב "ומעוררים מקורות השפע להמשיך על ידן קדושה וטהרה, ברכה והצלחה...",
לא ירדתי "לעומק" דבריו, וכי זוג אשר חרדים לדבר השם זו הלכה,
ויראים לנפשם שמא יכשלו בעוון הזכרת שם שמים לבטלה,
שעליו אמרו חז"ל (שבועות לט ע"א) שכל העולם כולו נזדעזע
בשעה שאמר הקב"ה בהר סיני "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא",
ועושים כדעת רבותיהם ולא מברכים שבע ברכות,
וכי הם לא יזכו להמשיך שפע קדושה וטהרה וברכה והצלחה וכו'??!!
ועיין בלשונו הטהורה של האדמו"ר הקדוש מתולדות אהרון
(זכור לאברהם סימן סד סוף אות נז)

 שכתב: "וידוע שהדר גאונו התגורר הרבה אצל
כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז זצ"ל וראה איך שהיה זע וחרד
אף מספק ספק ספיקא של חשש ברכה לבטלה,
ואיך פוסק להם לברך, ומה יזיק לחתן אם לא יברכו בשבילו שבע ברכות,
ואין לברך מכח ספק ברכה לבטלה".

[ואמנם, יש להעיר רבות בתורף דבריו של אותו מחבר, אך כידוע,
כי בחיבורים אלו אין דרכנו להאריך בתשובות להשגות,
וכבר בארנו לעיל בקצרה הטעם הנכון למנהגנו,
ושכך נהגו כל גדולי הדור הקודם הספרדי,
ולא כמו שכתב שם שמנהג הספרדים לברך כל הברכות,
ועל הכל ש'ספק ברכות להקל'. ודי בזה למבין.]

שכירות -
אולם שמחות או חדר אוכל של מוסד ששכרוהו לסעודת החתן והכלה,
אינו נחשב כבית חתנים, ומברכים שם רק ברכת "אשר ברא".
(שטז. ב"ח ב שעו)

דירה זמנית -
בית שהושכר לחתן ולכלה או שנמסר להם בחינם
לדור בו במשך שבעת ימי המשתה, הרי זה נחשב ביתם לענין זה,
כי שם עיקר השמחה שמרגישים החתן והכלה טוב,
ואין צריך דוקא בית שידורו בו לתקופה ארוכה.
(ב"ח ב שעא. ועיין בשלחן ערוך סימן סב סעיף י)

מתגוררים בבית ההורים -
חתן וכלה המתגוררים בבית הורי החתן או הכלה,
וזהו מקום מגורם לתקופה מסויימת לאחר הנישואין עד שיחסכו מעות ויקנו דירה,
הרי זה נחשב בית חתנים, ומברכים שם שבע ברכות. (ב"ח ב שעא) 

כמו כן, חתן וכלה שנישאו בארץ ישראל,
ולאחר שבעת ימי המשתה הם טסים לחוץ לארץ כי שם ביתם,
ובינתיים בשבוע זה הם גרים בבית ההורים,
הרי זה נחשב בית חתנים ומברכים שם שבע ברכות. (ב"ח ב שעא)

נסעו לעיר אחרת -
חתן וכלה שנסעו בתוך שבעת ימי המשתה מביתם לעיר אחרת,
באופן ששם יהיה מקום מגוריהם באותם ימים עד לאחר שבעת ימי המשתה,
הרי ביתם זה נחשב כבית חתנים ומברכים שם שבע ברכות.

לדוגמא: חתן וכלה שביתם בירושלים עיר הקודש,
אך מאחר והמשפחה מתגוררת בחיפה ושם יערכו את סעודות שבע הברכות,
לכן דרים הם בימים אלו בדירה בחיפה,
הרי זה נחשב להם בית חתנים ומברכים שם שבע ברכות.

כתב הבית יוסף (סימן סב),
מה שכתבו התוספות "כשהחתן הולך עם כלתו לעיר אחרת, אין לברך",
אפשר שדיברו כשהולכים לעיר אחרת לטייל ודעתם לחזור לביתם בתוך שבעה,
אבל הרא"ש שכתב "שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך ברכת חתנים",
דיבר כשהולכים להתיישב ולדור באותה עיר אחרת. ע"כ.

וכיון שכבר התבאר שלא צריך שידורו באותו בית דוקא לתקופה ארוכה,
אם כן אף שהולכים להתיישב ולדור שם בשבעת ימי המשתה,
הרי זה נחשב כביתם.

וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן סב סעיף י):
וכן לפעמים שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך שם ברכת חתנים, אם הוא תוך שבעה. ע"כ.

והיינו לפי מה שביאר בבית יוסף בדעת הרא"ש כנ"ל,
וכתב עליו שם:
'ועליו אנו סומכים כי פוסק מובהק הוא',
ולא בא למעט אלא רק כשהולך לעיר אחרת למטרת טיול,
שאז בודאי אינו נחשב כבית דירתו,
ואין מברכים שם שבע ברכות.

אבל כשזה בית דירתו שם לתקופה זו, מברכים.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 257-262


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=