מתנות לחתן ולכלה
באירוסין ובנישואין
מנהג העולם לעשות סעודת אירוסין אחר גמר השידוך (ט"ז אבה"ע ס'י נ' סק"יא), ושער הציון (ס' תקנ"א סק"כו) מביא בשם האליהו רבה, שסעודה זו החשבת סעודת מצוה, אולם המשנ"ב מביא בשם הפרי מגדים דאין זה סעודת מצוה, וכתב הפרי מגדים(משבצות זהב ס' תמ"ד סק"ח) בשם המג"א שאם שולחים סבלונות לכלה באותה שעה הרי זו סעודת מצוה.
ואם החתן דורש דברי תורה בסעודה, לכל הדעות נחשב כסעודת מצוה.
סעודה זו נקראת "סעודת תנאים", היות ונתרצו האיש והאישה לישא זה את זו, ונתחייבו אבי החתן ואבי הכלה בהוצאות צרכי הנישואין, ועדים מאשרים את ההסכם והתנאים שהתנו ביניהם, ואח"כ קורין התנאים לפני קהל המשתתפים, ואז מאחלים "מזל טוב", ובזה מחזקים את הקניין של השידוך.
יש שכתבו בטעם שקורין הקישור של שידול חתן וכלה בשם "תנאים" עפ"י הגמרא (סוטה ב.) "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" , ובקריעת ים סוף כתוב "וישב הים לפנות בוקר איתנו", ודרשו חז"ל לתנאו הראשון שהתנה הקב"ה במעשה בראשית, שיקרע הים לפני עם ישראל, הרי שקריעת ים סוף היה ע"י תנאי, לכן קורין לקשר הזיווג שקשה כקריעת ים סוף בשם תנאים.
ועוד כתב ה'מקנה' דבית מצרים והים היה הקידושין שקידש הקב"ה את ישראל.
ובדורות הקודמים היה קודם קידושין ולאחר זמן חופה, אבל, בזמנינו קודם תנאים ולאחר זמן עושים קידושין עם חופה, א"כ התנאים דומה לקידושין שעשו בדורות הקודמים.
ולכן נוהגים לתת מתנות לחתן ולכלה בתנאים, דוגמת הקידושין שהקב"ה נתן כסף וזהב לבנ"י.
כתב בטעמי המנהגים (סימן תתקל"ח בקונטרס האחרון) אין החתן נותן לכל מתנות אלא ע"י שליח, כדי שלא יהא חשש שיתנו מתנות אלו לשם קידושין, ומתמרמר על מה שנתחדש בזמנינו שהחתן נותן בעצמו המתנות לכלה.
נתינת טלית לחתן
מנהג האשכנזים שלא מתעטפים בתלית גדול עד הנישואין, וע"כ הכלה שולחת לחתן טלית גדול שיתעטף לאחר נישואיו, והמקור הוא במנהגי מהרי"ל על סמך הכתוב "גדילים תעשה לך על אברע כנפות" ונסמך לו הפסוק "כי יקח איש אשה" דהיינו רק אחר נישואין ילבש טלית.
ולכן הכלה נותנת טלית לחתן ביום החתונה, כדי ללובשו בחופה, לרמז שהוא דבר שהנישואין גרמו לכך, ובגלל הנישואין צריך החתן לטלית גדול.
באשל אברהם כתוב: החתן המטעטף בטלית בפעם הראשונה אחרי החתונה, מברך ברכת שהחיינו, וכך כתב החיד"א.
תכשיטים לכלה
בשו"ת לב חיים כתב: החיוב להשיא אשה לבנו המובא בגמרא הוא ע"י הוצאה מממונו, ולא צרכי החופה בלבד, אלא לשלוח תכשיטין לכלה הוא בכלל חיוב זה.
חתן דומה למלך - מובא במדרש תלפיות "החתן דומה למלך, מה המלך אינו יוצא לשוק לבדו כך החתן אינו יוצא בשוק לבדו, מה המלך לובש בגדי כבוד, כך החתן לובש בגדי כתוב כל שבעת ימי המשתה, ומה מלך מגישים לו דורונות, אף חתן כן". דברים אלו מקור נאמן לנתינת מתנות לחתן וכלה ביום נישואיהם.
שידוכים לחרדים
מאת חנניה צ'ולק פרשת חיי שרה תשפ"ב