תשובות בהלכה שונים בנושא שדכנים ושידוכים
מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב התשובות בהלכה בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.
מאמרים • תשובה מכתב יד של מרן זצוק"ל
מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה
• מה לבדוק בשידוכים?
• הנהגות מגדולי ישראל
• סליחות
• מתנות לחתן ולכלה באירוסין ובנישואין
• מתי משלמים דמי שדכנות?
• מקורות למצוות פריה ורביה
• מתי הזמן להתחתן בימינו?
• חיתון עם בן או בת נדה
• אזהרה לחתן לפני הנישואין
• לישא אשה לשם ממון
• הסתכלות בזמן השידוך
• הזמנה לחתונה כהלכה
• חיתון עם הארץ עם בת כהן
• להשתדך שהבחורה גדולה מהבחור?
• בדיקת 'דור ישרים'
• חיתון עם גיורת
• תשובה מכתב יד של מרן זצוק"ל
• נישואין לבת ת"ח
• להשיא הצעיר לפני הגדול
• אמירת אמת בשידוכים
• על מי מוטל לשלם דמי שידוכים
• דמי שדכנות כשהשידוך התבטל
• ר' חיים קנייבסקי על שידוכים
• מה עושים עם חרדות משידוכים?
בס"ד
14/12/2021
1049
חיתון עם גיורת
עיין בגמ' (ברכות ח:) שרבא הורה לבניו 'אל תשבו על מטה ארמית'.
ויש מחלוקת בגמ' (שם) מה בדיוק היה הציווי, ויש אומרים שכוונתו הייתה לצוות שלא יתחתנו עם גיורת. עיי"ש.
ומימרא זו לא הובאה להלכה ברמב"ם וטושו"ע.
ועיין בספר החינוך (מצות תקסד - מצוות שלא להרחיק מצרי אלא עד דור שלישי ולא שלישי בכלל) שכתב שאפילו שנמנענו שלא להרחיק ולתעב המצרי מהתחתן עמו בדור השלישי אחר שיתגייר, אל תשמע מדברינו שנהיה מצווים להתחתן עם המצרי או עם האדומי אחר שלושה דורות, שאין כוונת הכתוב לצוותנו להתחתן עמם חלילה, והמשפחות המיוחסות שבישראל לא ירדו ממעלתן להתחתן עמהם, אבל ימנענו הכתוב מהרחיק חתונם בטענת איסור, ויודיענו שאין בהם איסור כלל וכו'. עיי"ש.
אולם אפשר לחלק בין מצרי וכו' לבין גרים מאומות אחרות. וצ"ע.
ונראה מכ"ז שאפילו לדעת אלו המפקפקים בענין חיתון עם גרים (עיין להלן), אין זה עניין 'הלכתי' אלא אך בגדר 'עצה טובה' ולא יותר מזה, מלבד בכהן שהדבר אסור מדינא.
הטעמים שיש להימנע והדין בזה לכהנים ועיין ברשב"ם (פסחים קיב:) שכתב 'ולא תנסוב גיורתא' - משום דאמרינן (גמ' סנהדרין צד.) גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה. עיי"ש.
כלומר כיון שהגרים מרגישים קשר ושייכות לגויים, לכן יש בזה פגם ועדיף שלא להתחתן אתם.
או אפשר שהוא משום שאונאה מצויה אצלם אם ידברו בפניהם בגנות גויים, כי כאמור - עד עשרה דורות מרגישים הם עדיין קשר ושייכותי (עיין ברש"י באחד מפירושיו על הכתוב "ויחד יתרו").
ובעינים למשפט (ברכות ח:) הביא גירסא מכת"י דאיתא הכי: 'לא תנסבו גיורתא דלית לה זכותא דאבהתא'. עיי"ש.
ועיין בהגהות יעב"ץ (בברכות שם) שכתב שי"ל הטעם משום שהנבעלת לגוי קשה לפרוש, ואם אפילו בישראלית הזהירו (פסחים שם) אל תבשל בקדרה שבישל בה חברך מטעם שאין כל האצבעות שוות, כ"ש בגוי.
ועוד, מפני שרגילה אצלו בימי נדותה שכיח לה פריצא, ורוצה בקב ותיפלות ופריצות. עיי"ש.
ויוצא מדבריו שיש עניין שלא להתחתן עם בעלי תשובה וכדו'.
ובמנחה חדשה (ברכות דף יט. ד"ה דוגמא השקוה) ביאר הטעם ע"פ מה דאיתא התם ד'אין משקין מי סוטה לגיורת', ומש"ה הקפיד רבא שלא ישאו בניו גיורת כדי שיהיו ראויות לשתות מי סוטה ויתייראו מלזנות תחת בעליהן, והגם שרבא היה חי לאחר החורבן, מ"מ בכמה דוכתי מצינו שחששו שמא יבנה בית המקדש. עיי"ש.
ובשו"ת תשובות והנהגות (חלק א סימן תשכח) כתב דמדאמר להו הלשון שלא לישב על מטה ארמית, נראה שפירש להם הטעם שלא לישא גיורת - דהוא משום שעדיין קשורה וחושבת על משפחתה הגויים, אבל במקרה שאינה חושבת על המשפחה - הגויים - אין נוגע אזהרה זו.
ועוד י"ל, דהגמ' נקטה אזהרה על דרך כלל, אבל יש לפעמים שניכר בגיורת שניתקה קשריה עם משפחתה לגמרי, וקשורה עכשיו לעם היהודי באופן חזק וכו'. עיי"ש.
ועיין בגמ' (הוריות יג.) שהכל רצים לישא גיורת. ולכאורה זה סותר לגמ' (בברכות) הנ"ל, אמנם עיין בהגהות יעב"ץ (בהוריות שם) שכתב שהכוונה היא שמעדיפים וצריכים לרוץ ולקחת גיורת יותר ממשוחררת - באופן שאינם מצליחים לקחת בת ישראל, שהרי אמרו בגמ' (ברכות הנ"ל) 'לא תיסוב גיורתא'. עיי"ש.
ובאחרונים הקשו (עיין בספר עיון יעקב שם בברכות, ובהגהות יעב"ץ שם ובהוריות) שצ"ע דהא יהושע נסב את רחב, ובועז את רות, שהיו גיורות. ותירצו שאין מביאין ראיה מנביאים וחכמים ששמשו ברוח הקדש, וכן מצינו בהושע שנצטוה לקחת אשת זנונים, ואין כל הגיורות שוות, ויהושע ובועז וזולתם יוכיחו, שהניחו בנות ישראל ובחרו להם גיורות. ואפשר דהדר נשאו נשים גם מבני עמםיב. עיי"ש.
וגם שלפי דעת רש"י (חולין קלג. ד"ה זכי) דרבא היה כהן י"ל דמשום הכי הזהיר להם כן, להראות להם הדין דכהן אסור בגיורת (עיין אבה"ע סימן ו סעיף ח),
ואף לדעת התוס' (שם ד"ה אמר) דגרסי 'רבה', ומשמע שרבא לא היה כהן, י"ל דהכא נמי גרסינן רבה במקום רבא, או י"ל כיון שרבא נשא את בת רב חסדא שהיה כהן, וכיון שזרעו היה מזרע כהונה מצד אמם, אע"פ שלא הוזהרו הכשרות בנות אהרן להנשא לפסולי כהונה (עיין אבה"ע סימן ז סעיף כב), אפ"ה החמיר עליהם בזה כיון שהם מזרע כהונה. עיי"ש.
ויוצא מדבריו שרק כלפי כהנים יש אזהרה זו, או עכ"פ גם כלפי אלו שאמם בת כהנים.
וראיתי באחרונים שהקשו שתי קושיות על הנחה זו שרק משום שהוא היה כהן הזהיר את בניו שלא לישא גיורת.
א) שדבר פשוט הוא לכאורה שכהן אסור בגיורת ולמה היה צורך להזהיר בניו ע"כ (ובשלמא אם חידש להם שמשום שאמם הייתה בת כהן, חידש להם שהם ג"כ בכלל אזהרה זו).
ב) שבגמ' (פסחים דף קיב:) איתא שגם רבינו הקדוש הזהיר לבניו שלא ישאו גיורת, ואע"פ שרבינו הקדוש לא היה כהן.
ועל הקושיא הא' ראיתי תירוץ באחרונים ע"פ מה שנחלקו הפוסקים בשו"ע (אבה"ע סימן ו סעיף ח) אם גיורת אסורה לכהן אף בלא נבעלה. ועיין בתוס' (יבמות דף סא. ד"ה אין ימצא) דלרבא כל גיורת אסורה לכהן משום זונה, ואפילו שלא זינתה, וזה דחידש רבא לבניו שלא ישאו גיורת אפילו שלא זינתה (עיין בשו"ת שואל ומשיב - מהדורה תליתאה חלק א סימן רכה).
ועל הקושיא הב' ראיתי תירוץ באחרונים דשמא י"ל דכיון שרבינו הקדוש היה מזרע מלכות בית דוד הקפיד על בניו שלא ישאו אלא נשים כשרות לכהונה, אך רבא שלא היה מזרע המלוכה הקפיד על בניו רק משום שגיורת אסורה לכהן (עיין בספר עבודה ברורה - מסכת ברכות דף תרג).
ההנהגה בזה למעשה
ולמעשה עיין בשו"ת אגרות משה (אבה"ע חלק ד סימן עא) שנשאל אם יש סרך איסור לישא גיורת, וז"ל: 'ולישא גיורת - אם היא גיורת לשם שמים ליכא שום איסור, ומפורש בגמ' (הוריות דף יג.) מפני מה הכל רצין לישא גיורת וכו', עכ"פ נאמר לשון 'הכל רצין' שמשמע שליכא שום איסור ושום חשש, אבל ודאי כשהיא ראויה להוליד בנים טוב ליקח יותר בת ישראל, שהרי הבנים דומין לאחי האם. אבל ודאי לאחד שרוצה לישא גיורת צריך לבדוק הרבה לידע מאיזה טעם נתגיירה. עיי"ש.
ועיין בשו"ת תשובות והנהגות (חלק א סימן תשכח) שכתב שהרבה מבני ישראל מיוחסים והם צאצאי גיורות, ולא נקרא בזה ח"ו פגם, וידוע שכל נשמות הגרים וגיורות שעד סוף כל הדורות היו במעמד הר סיני יחד עם כל ישראל, ואברהם אבינו 'אב המון גויים' הוא האב לגרים שיתגיירו וכו'יג. עיי"ש.
ועיין עוד בשו"ת קנה בושם (חלק ב סימן צא) שכתב שבחור הרוצה לישא גיורת המתנהגת כשורה ונתגיירה בבית דין הגון, ואביו ואמו מוחים בדבר מפני כבוד המשפחה, אינו מחוייב לשמוע להם. אך ירבה עליהם רעים תלמידי חכמים שישכנעו את ההורים להסיר את התנגדותם. עיי"ש.
אמנם עיין בשו"ת דברי יציב (אבה"ע סימן יט) שנקט דאיכא קפידא שלא לישא גיורת, ובתו"ד כתב שצריך להודיע לקטנה שנתגיירה בקטנותה שהיא גיורת, כדי שתדע שהיא אסורה להנשא לכהן, וגם כשתנשא לישראל - אם לא ידע הבעל שהיא גיורת - יש לחוש דהוי כמקח טעות, כדאיתא בסוגיין דאיכא קפידא שלא לישא גיורת. עיי"ש.
ועיין בשו"ת משנה הלכות (חלק י סימן רלט) שכתב שודאי מצוה לדבק בטובים ממשפחה מיוחסת, הגם שמצוה לאהוב את הגר, להנשא מהם ולהתערב עמהם זה ענין אחר, ונישואין ואהבת האדם שני דברים נפרדים הם, והרי אפילו בישראל מצוה לאהוב כל אחד מישראל, מכל מקום לאו בכל אדם נכון להתחתן, עיין בשו"ע (אבה"ע סימן ב) וכו'. עיי"ש.
ועיין בספר נטעי גבריאל (שידוכין דף קכ) שכתב, אם אפשר - שלא להשתדך עם גיורת, טוב אפילו בכמה דורות, ובמקום שעת הדחק יש לעשות שאלת חכם. עיי"ש.
וראוי לסיים ענין זה בדברי הספר חסידים (סימן שעז) שכתב שכל שיש לו לב טוב ולוקח גיורת שיש לה לב טוב, וצנועים וגמלי חסדים ונעימים במשא ומתן, מוטב להתחתן בזרעם מלהתחתן בזרע ישראל שאין בהם אלה המידות, לפי שהזרע של גר יהיו צדיקים וטובים. עיי"ש.
נכתב ע"י הרב זאב יהודה סטארק שליט"א רב קהילת "שמחת התורה" – ביתר עילית