בס"ד
21/01/2024
736
גדר איסור
לישא אשה לשם ממון
עיין בגמ' (קידושין ע.):'אמר רבה בר רב אדא אמר רב, כל הנושא אשה לשום ממון
הויין לו בנים שאינן מהוגנים' וכו'. עיי"ש.
וברמ"א (אבה"ע סימן ב סעיף א - בשם הריב"ש - וכן משמע ברש"י שם ד"ה בנים) איתא,
שהאיסור הוא רק כשהיא פסולה, אמנם כשרה מותר לישא לשם ממון. עיי"ש.
ועיין עוד בחלקת מחוקק (שם ס"ק א) שלומד בדברי הרמ"א שאמנם אסור לעגן כלתו או עצמו בגלל ממון ,דהיינו להימנע מלישא עד שימצא אשה שתתן לו ממון. עיי"ש.
אמנם עיין בביאור הגר"א (שם ד"ה כי הממון - וכן לומד בדעת הרמ"א, ודלא כהחלקת מחוקק הנ"ל שחילק בדברי הרמ"א כמו שכתבנו) וכתב שתלוי הדבר, שאם אשה כמוה היה נושא גם בלי ממון - מותר לחפש אשה שתתן ממון, אבל אם מוותר על מעלות כדי להשיג ממון, אסור. עיי"ש.
ובערוך השלחן (אבה"ע סימן ב סעיף א) איתא שאם נושא אשה כשירה לשם ממון, שאלמלא ממוניה היה נושא אחרת, אין בזה עוון, ואדרבא, ראוי לעשות כן אם הוא ת"ח, דע"י זה לא יצטרך להיות טרוד הרבה בענייני העולם, וכן נוהגין אנשים ישרים ליקח ת"ח לבתו, וליתן לה ממון הרבה ולהחזיקו על שולחנו כמה שנים שישב וילמוד, ואין לך מצוה רבה מזה, ובשכר זה מצליחים בעסקיהם. עיי"ש.
חזינן מדברי הערוך השלחן דשפיר דמי אפי' אם הממון הוא המכריע עבורו לישא אותה, ובלא זה לא היה נושא אותה, כל זמן שהיא כשירה.
אמנם לפי דברי הגר"א - לכאורה מותר רק אם היה נושא אותה גם בלי הממון.
ופוק חזי, דנראה שמנהג העולם הוא כדברי הערוך השלחן.
אמנם עיין עוד בשו"ת שבט הלוי )חלק ח סימן רסד(. עיי"ש. וראוי לציין מה דאיתא במשנ"ב (סימן רכב ס"ק א) שמי שהוכרח מחמת עניותו לקחת אשה עשירה שלא בחפצו, מברך 'הטוב והמטיב' ו'דיין האמת'. עיי"ש.
ועיין בספר חשוקי חמד(להגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א - מכות דף ג.) שכתב שזה מותר בגלל שהוא כעין פיקוח נפש, והוא מעונין באשה זו כדי שיהיה לו מחיה, ואז מותר, כי הוא אנוס לשאתה, ואז יתקיים בה 'חן האשה על בעלה', ובפרט אם בגלל זה יחזיק לה טובה. עיי"ש.
נכתב ע"י הרב זאב יהודה סטארק שליט"א רב קהילת "שמחת התורה" – ביתר עילית
