סיפורים שונים בנושא שדכנים ושידוכים
מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב הסיפורים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.
מאמרים • השיב אבדה ומצא את שידוכו
מעשה רב
סיפורים
• בטוב תלינו וברחמים תקיצו
• באשר תלך
• מתוך שיעורו השבועי של מורנו הראשון לציון שליט"א
• לתת לו לשטן את חלקו
• כך הנהג הרגוע קיבל את השידוך
• הקמת עולה של תורה בלונדון:
• שעת רצון בעת ריקוד
• איך צריך לקבל דחיית שידוך?
• ההשגחה הפרטית בשידכים
• מלבושי כבוד
• מה' אישה לאיש
• מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
• החתונה הבלתי נשכחת
• מלך ליום אחד...
• בת פלוני לפלוני - חשבונות שמים
• סיפור מבהיל על דמי שדכנות
• מאת ה' הייתה זאת
• אשר ייטיב ה' עמנו
• עזר כנגדו
תפילות
תשובות בהלכה
בס"ד
12/01/2024
174
בת פלוני לפלוני - חשבונות שמים
כתב בספר "רזא דשידוכא":
כך שמעתי מאחד מיקירי ירושלים, שלא היה מתערב בענייני שידוך הבנים אפילו לא כמלוא הנימה.
ונימק טעמו, שמאחר וארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני, משמע שרצונו של ה' יתברך שעוד בטרם נוצר היצירה בחלק של האב והאם, כבר יהיה מוכרע שאלת הזיווג.
והיינו שענייני הזיווג קובע רק הקב"ה בכבודו ובעצמו,
מבלי ששני השותפים האחרים יהיה להם מה לומר.
ואם כך רצונו יתברך שמו, אם כן מה יש לי להתערב בזה?!
וכך התגלגלו אצלו שידוכים כהלכה מבלי שהיה מתערב בהם כלל.
ואחרי שנגמר השידוך בכי טוב, היה מרים כפיו להקב"ה והיה אומר:
ריבונו של עולם, אם אנו ההורים איננו שותפים בהכרעת השידוך,
למה שנהיה שותפים בחוב הרובץ מהשידוך?!
אתה זיווגת את הזיווג, אנא מלא אתה את ההתחייבות הקשורה לשידוך!
והיה אומר שבכל שידוך ראה ממש ניסים גלויים, שזימנו לו כל ההתחייבות שלא בדרך הטבע ממש.
ומן הנראה שהאדם המאמין בזה, יכול לחוש זאת, שאוצרות השמים נפתחים להוצאות הנדוניה,
וכל אחד בשלו יכול לראות ניסים גלויים בזה.
וכן מבואר בספר "אור לשמים" בשם האדמו"ר ממעז'בוז' כאשר אדם עושה איזה נישואין לבניו, משם באה לו פרנסה.
[ומצאתי רמז לזה בפסוק "ַויעש להם משתה ויאכלו וישתו",
דהיינו שעושה אדם משתה חתונה לבניו - "ויאכלו וישתו", משם באה לו פרנסה וכל טוב].
ומובא בשם רבי שלמה מקארלין ז"ל:
מי שזיכהו ה' יתברך לעשות שמחה של מצוה, כגון נישואין לבניו,
פותחים לו כל ההיכלות וממלאים כל משאלות לבו להשיג כל ההשגות!
(רזא דשידוכא)
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 42