סיפורים שונים בנושא שדכנים ושידוכים
מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב הסיפורים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.
מאמרים • השיב אבדה ומצא את שידוכו
מעשה רב
סיפורים
• בטוב תלינו וברחמים תקיצו
• באשר תלך
• מתוך שיעורו השבועי של מורנו הראשון לציון שליט"א
• לתת לו לשטן את חלקו
• כך הנהג הרגוע קיבל את השידוך
• הקמת עולה של תורה בלונדון:
• שעת רצון בעת ריקוד
• איך צריך לקבל דחיית שידוך?
• ההשגחה הפרטית בשידכים
• מלבושי כבוד
• מה' אישה לאיש
• מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
• החתונה הבלתי נשכחת
• מלך ליום אחד...
• בת פלוני לפלוני - חשבונות שמים
• סיפור מבהיל על דמי שדכנות
• מאת ה' הייתה זאת
• אשר ייטיב ה' עמנו
• עזר כנגדו
תפילות
תשובות בהלכה
בס"ד
30/06/2024
91
הקמת עולה של תורה בלונדון:
בהיותו מלמד בתלמוד תורה "בפי ישרים" בשכונת בית וגן,
היה הרב ציון, כדרכו בקודש,
מנעים לילדי ישראל את לימודם ותפילתם,
בשירה ובנגינה בכינור, ובפרט בימי שישי,
עת שהיה עורך קבלת שבת עם התלמידים.
סמוך ונראה לבנין התלמוד תורה היה גר הראשון
לציון הגאון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל,
ופעמים רבות היתה רעייתו הרבנית ז"ל
יוצאת למרפסת ומתמוגגת מקול שירתם ותורתם של הילדים,
ופעמים שאף הרב בעצמו היה מטה אוזנו לשמוע.
והנה באחד מימי השישי, שנת תש"ס,
הבחין הרב ציון בהמולה מסויימת והרבה אורחים במרפסת ביתו של הרב.
כעבור מספר דקות,
נקש אלמוני על דלת כיתתו,
וביקש ממנו אם יוכל לאפשר לו להיכנס לכיתה למספר דקות,
כדי להקשיב לשיעור.
לא מהר הסכים אשת חיל עטרת בעלה הרב ציון להכניסו,
כי חשב שזה יכול להפריע לריכוז של התלמידים,
אך אחר מעט הפצרות, הסכים והכניסו לכיתה.
לא חלף זמן רב, ואותו אדם,
אשר התברר שהוא בעצם אחד הגבירים
המיוחדים שתמך בקהילות הספרדים בלונדון,
באזורים גולדרסגרין, הינדון ועוד,
מר יוסף מכבה נ"י,
ממייסדי ת"ת "בית יוסף",
פנה אל הרב ציון בבקשה ובהפצרה שיבוא ללונדון,
להקים עולה של תורה,
ללמד בתלמוד תורה שהוקם לא מכבר,
ולנהל אותו על טהרת הקודש.
הרב ציון שלל את ההצעה על אתר מכל וכל.
מה להם, משפחה ירושלמית שורשית,
לעזוב את ירושלים ואת ארץ ישראל,
וללכת לארץ נכר?!
אולם אז הצטרף אל ההפצרות
אף הראשון לציון הגאון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל
שהיה בקשר מתמיד עם הקהילה הלונדונית והכיר את צורכיהם,
והוא ידע כי הרב ציון הוא האדם הנכון במקום שכה זקוקים לו,
ודיבר על ליבו בחשיבות ונחיצות העניין.
רב קהילת בית הכנסת "היכל לאה" באזור הינדון,
שהיה אף הוא ממייסדי התלמוד תורה "בית יוסף",
הרה"ג משה כהן שליט"א,
הגיע אף הוא בטיסה במיוחד,
ביום שלישי באותו שבוע.
הוא ביקר בביתם של הרב ציון ויעל,
והסביר להם את מצב הקהילה,
ועד כמה הם זקוקים לאיש חינוך אשר יטע בלבבות הרכים יסודות טובים,
ישריש בהם אהבת תורה, ו
אף ילמדם את נוסחי התפילה והקריאה בתורה על פי המסורת הספרדית.
גם רבה של קהילת הספרדים בגולדרסגרין,
הגאון הרב אהרן בסוס שליט"א,
התקשר, ואמר בין היתר: "דע לך,
רבי ציון, שאין בכל לונדון קורא בתורה נוסח ספרדי,
חוץ מזקן אחד שקורא נוסח בגדד"!
ושטח את בקשתו שיגיע ויקרא בתורה אצלם בקהילה,
וכן יכשיר את הנערים ללימוד וקריאת התורה בטעמי המקרא.
יעל לא במהרה הגיעו הרב ציון ויעל לכלל החלטה.
שני צדדים כבדי משקל היטו את המאזניים לכאן ולכאן.
מהצד האחד,
הקושי לעזוב את הסביבה המוכרת,
את המשפחה, את ירושלים עיר הקודש,
וללכת למקום בלתי מוכר,
כשאפילו את השפה אינם יודעים.
ומהצד השני - זיכוי הרבים הגדול.
בסופו של דבר,
מרן רבנו עובדיה זצ"ל נתן את ברכתו והוראתו להיענות לבקשה,
והם יצאו לדרך.
יעל הלכה ללונדון מתוך מסירות גדולה,
מתוך הבנה במעלת זיכוי הרבים,
והחשיבות לאפשר לבעלה להוציא לפועל את כוחותיו לטובה ולברכה.
לא קל היה לה לעזוב את המגורים ליד המשפחה כולה וליד הילדים.
היא גם לא היתה מאלה שאוהבים לטייל ולהסתובב בעולם,
וכאילו ניתנה לה כעת הזדמנות "לראות עולם",
בכלל לא, היא למעשה לא ביקרה כלל בכל מיני אתרים מעניינים כמו הביג בן ומשמר המלכה,
ואף לא עשתה "שופינג" בחנויות הראווה הענקיות של לונדון.
ליבה שכה מחובר היה לירושלים עיר הקודש ולארץ ישראל,
לאתריה הקדושים ולצדיקים הטמונים בעפרה,
לא נתן לה לגיל ולשוש יתר על המידה על אדמת נכר.
היא ראתה בכל התקופה הזו שליחות,
ואת צער הנדידה הגדירה כ"גלות".
תדיר היתה אומרת "גלות מכפרת עוון".
בשעות הארוכות שהיתה יעל יושבת לבדה בארץ נכר,
ללא חברות ומשפחה, שכנים שחלקם גויים,
מבלי להכיר כמעט את שפת המקום,
ללא קבר שמואל הנביא וקבר רחל שכה קרובים היו ללבה - באותן שעות ארוכות,
היתה מרבה בתפילה.
ולא אחת היתה אומרת:
אם מפה יֵצא שיהיו עוד ילדים שלומדים תורה,
ואוהבים תורה, ומקיימים מצוות,
ועוד איזה יהודי אחד יימנע מלהתבולל חלילה בין הגויים - והיה זה שכרי!
ואכן זכו להקים עולה של תורה.
הרב ציון ניהל את התלמוד תורה מבחינה חינוכית ולימודי קודש,
כשהוא מחדיר בתלמידים הרכים אהבת תורה ויראת שמים.
בנוסף לכך,
בכל שבת כינס את ילדי הקהילה לאמירת תהילים,
וללימוד קריאת התורה וההפטרה על פי טעמי המקרא.
בכל יום ראשון,
שבחו"ל אף הוא יום של חופש,
התכנסו ילדי התלמוד תורה,
עם אשת חיל עטרת בעלה תלמידים נוספים מן התלמוד תורה האשכנזי,
והרב ציון לימדם טעמי המקרא ושירת הבקשות,
כשהוא מנעים בכינור את השירה והלימוד.
וזכו להעמיד דורות מבורכים של תלמידים אוהבי ולומדי תורה.
מתוך החוברת תבורך מנשים עמודים 69-72
מתוך החוברת תבורך מנשים עמודים 69-72