מה' אישה לאיש
כתוב בפרשת חייי שרה "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר"
אמר רבי יהודה הנשיא משום רבי ראובן בן אצטרובילי:ידוע לנו מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ש"מה' אישה לאיש" כלומר: הקדוש ברוך הוא מזווג זיווגים.
מן התורה , שכתוב:"ויען לבן ובתואל ויאמרו: מה' יצא הדבר".
פעם התאונן לפני המגיד הגדול ממזריטש חסיד רווק אחד שהתארח אצלו, ואמר לו שמחמת עניותו אין מציעים לו שום שידוך.
אמר לו המגיד "לך לשלום, והשידוך הראשון שיציעו לפניך – תסכים".
שמח החסיד והחליט בדעתו לעשות כדברי המגיד, ויצא מיד לדרכו לכיוון עיר מגוריו.
וכך עבר בדרכו מכפר לכפר, עד שהגיע למסעדה גדולה, שם הזמין לעצמו דבר מאכל להשיב את נפשו.
בין האנשים שהיו במסעדה באותה עת היה בדחן אחד, אשר שח לחבריו:"יש לי רעיון מצויין להשתעשע, בואו נעשה "חתונה"! ונשמח כולנו.
הנה אתם רואים את החסיד בעל הפאות היושב שם בפינה", אמר הבדחן, כשהוא מצביע על החסיד – "הוא יהיה "החתן", והעומדת מאחורי הדלפק, בתו של בעל המסעדה תהיה "הכלה.
החסיד, בשומעו את דברי הבדחן, לא הבין שמדובר בהלצה, ונזכר מיד בדברי רבו המגיד הקדוש. "אני מסכים להתחתן" אמר נחרצות, ומיד החלו כולם בהכנות ל"חתונה".
החתן ביקש מהכלה את טבעתה במתנה, ומיד קידש אותה במעמד העדים, כדת משה וישראל. כולם נהנו צחקו ושמחו, והנאספים כמובן קנו משקאות לרוב, והשמחה הייתה גדולה. הכלה בטוחה הייתה שאביה ישמח בקופה הגדולה שהרוויח באותו לילה.
אך בבוקר השכם, לאחר שהלך החסיד להתפלל בבית הכנסת, הגיע בעל המסעדה, ובתו הקופאית סיפרה לו בעליצות על החתונה הדמיונית שהייתה אמש, ועל המשקאות הרבים שקנו הנאספים לכבוד אותה "חתונה".
כששמע אביה את דבריה, כעס מאוד, ואמר: "איך עשית דבר כזה? והלא את צריכה גט תיכף ומיד, שהרי החתונה נעשתה כדת וכדין"! ומיד הלך לחפש את החתן.
כאשר מצאו בצאתו מבית הכנסת, אמר:"איך עלה בליבך לקדש את בתי"?! ענה החסיד:"כך ציווני הרבי שלי, שאקבל את הצעת השידוך הראשונה שיציעו לי, וכך עשיתי".
אמר לו בעל המסעדה:"קח מאה רובל, ותן גט לבתי". ענה החסיד:"איני יכול לעשות זאת על דעת עצמי, אלא רק אם רבי , המגיד ממזריטש יסכים לכך".
וכך החליטו הזוג הטרי ואבי הכלה לנסוע אל המגיד. כשהגיעו לבית מדרשו של המגיד – קיבלם הוא בסבר פנים יפות, והחסיד סיפר לרבי את כל הקורות אותו.
הרבי, בשומעו כך, רמז לחסיד שיילך אל אחד התלמידים, שהיה דומה לו במבנה גופו, ויבקש ממנו חליפת שבת. בינתיים המשיך האיש ללחוץ את הרבי לחייב את החסיד לתת גט לבתו. הרבי התמקח איתו, עד שהגיעו לסכום של עשרת אלפים רובל סכום עצום.
בדיוק אז נכנס החסיד כשהוא לבוש בבגדים חדשים, ובעל המסעדה לא הכירו כלל.
אמר הרבי לבעל המסעדה:"הבחור הזה עשיר הוא, ונמנה על אחד מתלמידיי, אני מציע לך אותו לחתן לבתך, ודע לך שיש לו עשרת אלפים רובל"! מיד אמר בעל המסעדה:"לשידוך כזה אני מסכים"! אמר לו הרבי:"דע לך, שתלמיד זה הוא הבחור שקידש את בתך, והיות והחלטת לתת לו עשרת אלפים רובל, הרי שהוא כבר עשיר"....
נתרצה האיש ותיכף עשו שבע ברכות, כדת וכדין, ושוב שמחו שמחה גדולה עד מאוד.
שידוכים לדתיים
מתוך אהבת ישראל פרשת חיי שרה תשפ"ב